מדף הספרים של סול. - הספרים שדירגה

אשמת הכוכבים הוא סיפור של אהבה בלתי-אפשרית, בתנאים בלתי-אפשריים, שלא ישאיר עין יבשה גם בקרב הציניים שבקוראים. זהו סיפור אהבתם הלא צפויה של הייזל ואוגאסטוס, שניהם מתבגרים חולי סרטן, שיוצאים למסע משותף בעקבות ספר עלום. אבל הסיכום היבש הזה לא עושה צדק לספר המצחיק-מורבידי, החכם, הפילוסופי-אך-לא מתפלסף, השנון והמרגש הזה ולגיבוריו, שנעים

תקציר סגן אוריאל פרץ, מפקד בסיירת גולני, חלם להיות הרמטכ"ל המרוקאי הראשון. אבל אמו מרים ידעה שבנה הבכור לא יֵצא בשלום מלבנון, ומיום שהתגייס הפכה לאישה המחכה לבשורה, בשורה של אסון. בנובמבר 1998 נפגע אוריאל בהתפוצצות מטעני חבלה שטמנו אנשי חיזבאללה לחיילי צה"ל. הוא היה בן 22 במותו. את הכאב על מות בנה תרגמה מרים לעשייה חינוכית והתנדבו

טסה גריי רק בת שש-עשרה וכבר היא חוצה לבדה את האוקיינוס בספינת קיטור כדי למצוא את אחיה האהוב שנעלם באופן מסתורי. היעד הוא אנגליה וזהו תר הזהב של המלכה ויקטוריה. טסה אינה יודעת כי דבר מה אפל ומאיים ממתין לה ברחובות המוארים בעששיות גז של העיר לונדון, בירת הממלכה. זוהי לונדון כפי שמעולם לא ראיתם אותה: עיר בה ערפדים ויצורי שאול משוטטים ב

יש רגעים בחיים שבהם אדם יודע שמשהו בחייו השתנה ללא היכר. הדברים כבר לא ישובו להיות כפי שהיו. נקודה ארכימדית במהלך חייו של אדם. לא תמיד אדם מזהה את רגע המפנה. קשה לתאר את התחושות הפנימיות ואת המחשבות שחולפות בראש במפגש ישיר עם הרוגים. נראה לי כי הנפש אינה מצליחה להכיל את עוצמת החוויה. הזעזוע וההלם טרם תפסו את מקומם, אולם ההכרה כי ח

חנוכה תשס"ט, דצמבר 2008. כוחות צה"ל נכנסים לעזה במסגרת מבצע "עופרת יצוקה". יום אחד בלבד לאחר חתונתו מצטרף קצין הצנחנים אהרון קרוב אל הקרב, ומוביל את חייליו בהגנה על יישובי הדרום. ימים ספורים לאחר מכן מקבל אביו זאב קרוב את הבשורה הקשה: "הבן שלך פצוע אנוש, תגיע מיד לבית החולים." אהרון הוגדר כפצוע הקשה ביותר במבצע, הרופאים היו משוכנעים שש

הולי וגרי היו נשמות תאומות. חברים עוד מימי התיכון, נשואים שמונה שנים, ואף אחד לא יכול היה לדמיין את הולי בלי גרי ואת גרי בלי הולי. גם כשהיו רבים, היה זה תמיד עם הרבה אהבה וצחוק. ואז קרה הדבר הנורא מכל: גרי מת ממחלת הסרטן, והולי נותרת לבד. אבל גרי, שצפה מראש איך ייראו חייה של אשתו אחרי מותו, חזר אליה עם עשרה מכתבים שהותיר אחריו. מכתבים ש

למיילס האלטר מעולם לא היו הרבה חברים, וזה לא מפתיע בהתחשב בכך שתחומי העניין העיקריים שלו הם מעט יוצאי דופן לגילו: שינון מילים אחרונות של אנשים מפורסמים וקריאת ביוגרפיות. בגיל 15 נמאס למיילס מחייו בבית והוא עוזב לפנימיית קאלבר קריק שבאלבמה כדי לחפש אחר מה שכינה המשורר פרנסואה רבּלֶה על ערש מותו: “האפשרי”. החיים החדשים צופנים למי

"עלינו על האוטובוס. סבורים היינו, עוד כמה ימים נשוב, שלושה ימים נוראים התואר פניו של האדמו"ר עומד נגד עיני, והמילים שאמר נשמעות באוזני, ובכל פעם שהיה הפחד בא ומאיים ליפול עלי, נראתה לי שמותו כשהוא אומר: עליהם ולא עליכם, עליהם ולא עליכם, ושקטתי. עד ששמעת: דב נפל." חיים סבתו, מתוך תיאום

הנה עובדה קטנה. אתם תמותו. 1939 גרמניה הנאצית. המדינה עוצרת את נשימתה. המוות מעולם לא היה עסוק יותר. ליזל, ילדה בת תשע, חיה עם משפחה אומנת ברחוב הימל. הוריה נלקחו למחנה ריכוז. ליזל גונבת ספרים. זהו סיפורה והסיפור על דיירי הרחוב שלה כאשר הפצצות מתחילות ליפול. מעט מידע חשוב: מספרו של הספר זה הוא המוות. זהו סיפור קטן על: ילדה, אקורדיוני

וקראתם דרור הוא פסיפס מרתק ומגוון של עשרות דמויות המספרות, כל אחת בקולה, את סיפור היכרותן עם אדם יחיד ומיוחד אשר חי ביניהן. המפגשים הקטנים-גדולים הללו יוצרים תמונה מורכבת ונדירה של איש אחד ושל חברה שלמה. זהו סיפורה המרגש של מדינת ישראל החולמת והלוחמת המשתקפת מסיפור חייו של קצין נערץ שלא הניח לקושי, לפחד ולמלחמה לערער את אמונתו ואת

כשנער זר ויפה-תואר נותן לרואן בת החמש-עשרה משהו שלטענתו נפל מהתיק שלה, היא בטוחה שזאת טעות. מאוחר יותר מתברר שהתקרית המוזרה הזאת היא נקודת מפנה חשובה בחייה המסובכים. למרות שרואן עדיין נערה היא אחראית על הבית ועל אחותה הקטנה, מה שלא מותיר לה זמן רב לחברים. אבל התקרית עם הנער הזר מעוררת את סקרנותה: מי הוא? מדוע התעקש לתת לה משהו שלא שי

"מה שאני מנסה לומר הוא זה: אולי אתם יכולים להרשות לעצמכם לחכות. אולי בשבילכם יש מחר. אבל לחלק מאיתנו יש רק את היום. והאמת היא שאף פעם אי אפשר לדעת." לסמנתה קינגסטון היה הכול: החבר הכי שווה בעולם, שלוש חברות מדהימות, והרבה כבוד בתיכון שלה. יום שישי ה-12 בפברואר היה אמור להיות עוד יום נפלא בחייה. אבל הוא הופך להיות יומה האחרון. ואז הי

צ´רלי הוא נער בשנתו הראשונה בבית הספר התיכון, שבוחר כמעט במודע לעמוד בשולי החיים - להיות פרח קיר. הוא מניח לכולם לקחת ממנו את מה שיש בו, את עזרתו, אהבתו, כוחותיו. הוא מנסה לברוח מן החיים, אך מופתע לגלות שיש בו רצונות משלו: שהוא אוהב ורוצה שיאהבו אותו, משתוקק ורוצה שישתוקקו אליו. צ´רלי מספר את סיפורו במכתבים שהוא שולח לאדם שאיננו יו

עם פלישת צה"ל לביירות במלחמת לבנון הראשונה, מתייצבת אחר צהריים אחד חיילת במחלקת השיקום בתל–השומר. היא אומרת ששמה ורד ומבקשת להתנדב לסייע ללוחם פצוע. אולם שמה איננו באמת "ורד", כי אם לאה, וסיפורו של החייל שרופאי המחלקה מפגישים אותה עמו שונה בתכלית מהסיפור שדמיינה לעצמה. הסיפור שמספרת ורד/לאה, החיילת מבת–ים, ליונתן, החייל הכמעט–צ