אין דיונים על ביקורות של אחרים
בדיוק עכשיו אני קורא את ספרי הבדיחות של חנניה רייכמן: "עברית עליזה - צימודים וצימוקים" ו- "צרור הומור לצעיר הדור". ספרים ישנים, משנות השבעים של המאה הקודמת, שכולם שיר הלל לשפה העברית. ספרים שהם אשכול של הומור עדין וחינני, וכל עינב - זהב. אם "סבבה של בדיחות" הוא עליבות הז'אנר, הרי שהספרים של רייכמן הם בבחינת אליפות הז'אנר.