East of Eden – Steinback
את הספר הזה מצאתי ברחוב. זו מהדורה זולה במוצהר, בסדרה שנקראת Bantam fifty - הכוונה לחמישים סנט שהיו כנראה מחיר הספרים במהדורה. בסוף הספר מצהירה ההוצאה "שאף מילה לא שונתה ולא הושמטה. המהדורה הזולה של bantam התאפשרה הודות לשיווק הרחב והקידום האפקטיבי של המהדורה המקורית של Viking Press". אותו נסיון גלוי וגס למכור כמה שיותר ניכר בעטיפת הספר, הצהובה שחורה, שבה בולטת אישה מצויירת בלבוש פרובוקטיבי למדי, שודאי נראה פרובוקטיבי מאד ב- 1955 , כשיצאה לראשונה המהדורה רבת המכר הזאת. עוד על העטיפה העמוסה כיתובים, הכרזה: NOW, ANOTHER MILLION -COPY BEST SELLER. ציור האישה נותן לספר מראה של רומן רומנטי זול, אבל עיני קלטה למעלה, בצהוב על גבי שחור, את ההכרזה: “John STIENBECK’S MASTERPIECE…” מפי מבקר ה- SATURDAY REVIEW.
כל דף שקראתי בספר, נתלש כשהעברתי אותו לצידו השני. היה עלי לאחוז בו, בספר הארוך (534 עמודים) אך הקל להפליא, שדפיו מצהיבים וחומים מזוקן.
על פי ויקיפדיה, היה זה הפרוייקט השאפתני ביותר של סטיינבק, שראה בספר רקוויאם לעצמו, רומן שלתוכו יכניס כל אשר למד במלאכת הכתיבה. לפי הויקי, המבקרים באותו זמן לא אהבו את הספר, אך הוא הפך לבסט סלר מיידי. כיום, כותבים בויקי, הספר נחשב להשגו הטוב ביותר של סטיינבק, זוכה הנובל.
ייתכן. אינני יודע מי אלו המעריצים את הספר. גם לא קראתי שום דבר אחר של סטיינבק. בעיני זה ספר שיש בו חלקים טובים, אך חלקים נרחבים ממנו גרועים ולעתים מביכים. אהבתי מאד את הפרקים הראשונים, כמו למשל הפרק הראשון, ובו תאור עמק סאלינס, הפרק השני, בו תאור ההתחלה של משפחת האמילטון בעמק, והפרקים שלוש עד שבע, שמתארים את היווצרותה של משפחת טראסק.
הבעיה של הספר מתחילה בפרק שמונה. הפרק מתחיל במשפט "אני מאמין שיש בעולם זה מפלצות שנולדו להורים אנושיים". "המפלצת" עליה מספר סטיינבק היא קאתי איימס. היא מושלמת במראה החיצוני, אבל נטולת כל אמפטיה אנושית או מצפון. רוע דווקא יש לה למכביר, לדברי המספר. ופה אפשר להבחין בטיפשותו, שמונעת ממנו לראות את הפראדוקס: אם היא נטולת אמפטיה מצפון, וכל רגש אנושי, מדוע יש בה רוע? מדוע היא מחוללת מעשים רעים? מה המניע שלה? סטיינבק איננו מתאר דמות שהולכת ומשתלטת על העולם תוך פגיעה באנשים אחרים והגנה על "האינטרסים שלה" (מעולם לא הבנתי מה בדיוק האינטרסים של מאן דהו, שלי למשל). להפך, קאתי סופגת מכות רבות מעולם זה, בעקבות מעשיה. כך למשל, היא שורפת את הוריה למוות – סתם כך, או מתוך רוע - סטיינבק פוטר עצמו מהצורך להסביר את מעשיה, שכן היא מפלצת. לא הבנתי כלל מה הרויחה ממעשה נורא זה. כיוון שהיא נערה צעירה , ונמלטת מהבית כשזה קורה, עליה להסתדר בעולם איכשהו, והיא עושה זאת ע"י הפיכה לזונה. אחר כך היא פוגשת סרסור מצליח, הופכת לאהובתו, ואז מותקפת על ידו באכזריות רבה, כמעט נרצחת. ושוב, אין צורך להסביר את מעשיה, וסטיינבק מניח מן הסתם שנתענג כמוהו על ייסוריה של "המפלצת".