ספר מהנה לקריאה. הקצב טוב, האירועים נראים אמינים (בתקוה שלא אמינים מדי)ומתאימים למה ששומעים בחדשות בימינו. בספר, כמו במציאות, לאיראנים קורות מדי פעם תאונות מצערות. תיאור ה"דיונים" וה"ישיבות" נשמע לעיתים מאולץ ומיותר באריכותו. כ"כ, מוטב היה אם חלק מן הגיבורים היו פחות "ג'יימס בונדיים" - סביר שהמדענית שעלתה על המצאה מדעית חסרת תקדים לא יכולה להיות גם בת 35, גם יפייפיה מהממת וגם מבריקה בצורה בלתי רגילה כך שפתרה בעיה מדעית שכל מדעני העולם עמלים זה שנים לפתור. הוא הדין לקצינה המבריקה בת ה-20 ומשהו. כאמור, בסך הכל מהנה.

ספר מהנה מאוד וכיף לקריאה. מהיר, קצבי, מרתק, ובסוף כל פרק יש טיזר לפרק הבא. אשתי ואני קראנו אותו כ"א בכמה ימים בודדים. אחד הספרים המהנים ביותר שקראתי לאחרונה.

השם הוא קוצ'רן. ויל קוצ'רן. למעשה מדובר בגירסה מודרנית של ג'יימס בונד. להבדיל מהמקור, בגירסה הזו פוגעים קליעים והוא אפילו נפצע ומדמם, אבל כושר ההתאוששות שלו מדהים בכל פעם מחדש ותוך כמה שעות או ימים (בהתאם לצרכי המשימה) הוא על הרגליים ובכושר מלא. מדובר באדם על אנושי שמצטיין בכל מה שהוא עושה, ותחושת השליחות שלו בלתי ניתנת לתחרות - גם בהתחשב בנסיבותיו האישיות. הנסיון להפוך אותו לפחות רובוטי עם טוויסט רומנטי לא היה אמין כ"כ. מצד שני, אחרי כל הדברים הנ"ל, הספר מהיר וקצבי ואפילו מרתק - למי שמוכן לקבל עלילת מתח שעל גבול הפנטזיה, כאשר גם היריב שלו הוא איראני על אנושי. בסך הכל מהנה, אבל יותר מדי פעמים בהם אמרתי לעצמי "נו באמת"... כולל הסיום. נראה כתחילתה של סדרה קריאה מהנה

שלום לכולם כמי שקרא את "כל כתבי" טום קלנסי, מרביתם בשנות ה-90, לשוב אל הדמויות הישנות : ג'ק ראיין האב, ג'ק ראיין הבן, קלארק, דינג שאבז ואחרים, זה כמו לשוב ולפגוש בני משפחה שלא ראית הרבה שנים ולהתעדכן במצבם. הספר מפגיש אותנו עם כל הדמויות בשנת 2010, כשכולם מבוגרים יותר ובשלב (מעט)שונה בחיים. הספר בנוי כספר "קלנסי" טיפוסי: בניית כמה זירות במקביל המתפרשת על פני מאות עמודים (לא תמיד נחוצים), הכל לקראת "סגירה" ואיחוד של הקורה בכל הזירות במאה העמודים האחרונים. הספר מהנה לקריאה לאוהבי קלנסי. הקורא יכול לנסות ולהבין מה עתיד להתרחש בכל אחת מהזירות ואיך הכל קשור, והתיאורים טובים ומהנים. עם זאת, יש שיאמרו כי "הסגירה" מעט מינורית ופחות דרמטית מהצפוי (בהשוואה, נניח, ל"כל הפחדים כולם") וכי בשלב הסגירה הכותב כבר התעייף. כ"כ, בעיה במותחן פוליטי, והשנה ביתר שאת, אנחנו קוראים התייחסות לאדונים הנכבדים בן לאדן (בן דמותו) וקדאפי כשהם כבר אינם עימנו עוד.... בסך הכל מהנה. קריאה נעימה

שלום לכולם כמי שקרא את "כל כתבי" טום קלנסי, מרביתם בשנות ה-90, לשוב אל הדמויות הישנות : ג'ק ראיין האב, ג'ק ראיין הבן, קלארק, דינג שאבז ואחרים, זה כמו לשוב ולפגוש בני משפחה שלא ראית הרבה שנים ולהתעדכן במצבם. הספר מפגיש אותנו עם כל הדמויות בשנת 2010, כשכולם מבוגרים יותר ובשלב (מעט)שונה בחיים. הספר בנוי כספר "קלנסי" טיפוסי: בניית כמה זירות במקביל המתפרשת על פני מאות עמודים (לא תמיד נחוצים), הכל לקראת "סגירה" ואיחוד של הקורה בכל הזירות במאה העמודים האחרונים. הספר מהנה לקריאה לאוהבי קלנסי. הקורא יכול לנסות ולהבין מה עתיד להתרחש בכל אחת מהזירות ואיך הכל קשור, והתיאורים טובים ומהנים. עם זאת, יש שיאמרו כי "הסגירה" מעט מינורית ופחות דרמטית מהצפוי (בהשוואה, נניח, ל"כל הפחדים כולם") וכי בשלב הסגירה הכותב כבר התעייף. כ"כ, בעיה במותחן פוליטי, והשנה ביתר שאת, אנחנו קוראים התייחסות לאדונים הנכבדים בן לאדן (בן דמותו) וקדאפי כשהם כבר אינם עימנו עוד.... בסך הכל מהנה. קריאה נעימה

ספר מהנה מאוד וכיף לקריאה. מהיר, קצבי, מרתק, ובסוף כל פרק יש טיזר לפרק הבא. אשתי ואני קראנו אותו כ"א בכמה ימים בודדים. אחד הספרים המהנים ביותר שקראתי לאחרונה.