רומן מתח היסטורי מרתק ומרטיט שעוסק ומנתח את אחד מסיפורי האהבה הטובים בהיסטוריה- סיפורם של רומאו ויוליה.
ביד של אומן שוזרת המחברת בין שני סיפורים- הסיפור האמיתי של זוג האוהבים בגירסתו המקורית הראשונה בסיינה לבין אחת מצאצאי הזוג.
אם אהבתם את צופן דה וינצ'י- אתם תאהבו גם את הספר הזה.
לא יכולתי להניח אותו מהיד.
אהבה, שנאה, משפחה וימי הביניים- כל המרכיבים של רומן מנצח פשוט כאן.

"לילה טוב. להיפרד הוא יגון כה מתוק, עד כי אומר לילה טוב עד למחרת היום."

רומיאו ויוליה הוא אחד המחזות האהובים עלי, חלקים מתוכו אני מצטטת בעל פה ואני משתדלת לחזור לקרוא בו לפחות פעם בכמה חודשים, ככה שאתם יכולים לתאר לעצמכם שקניתי את הספר בחיפזון ובהתלהבות רבה.

הספר מחזיר אותנו אל איטליה, 1340, על סימטאותיה האפלות ויריבות הנצח בין משפחות האצולה ולכאורה פותח את עינינו לגבי מה שבאמת התרחש, לגבי הקרקע שעליה שיקספיר בנה את סיפורו.
והסיפור חוזר על עצמו, ולו כדי לסגור סוף סוף את מעגל הנצח שנמשך יותר משש מאות שנה.
סודות אפלים, כוח ועוצמה, ויריבות שנשארה למרות שעברו חיים שלמים.
הספר חידש לי בכל הנוגע לבעלות על השכונות, למשפחות המתגוררות שם, שבשבילן העבר הוא ההווה, והן לרגע לא שוכחות את המאורעות שהביאו להווה, עצם השמירה הדקדקנית על מוזאון בכל שכונה שאוגר את העבר של השפחה הפליא והדהים אותי, בהחלט יהיה לי מה לראות כשאבקר בסיינה.

התחברתי לספר, לגיבורה, לרגעי הקומדיה ואפילו לרגעים ההזויים ביותר של פולחנים עתיקים, יש בו בספר משהו מאוד קסום בעיקר באותם הקטעים בהם אנו חוזרים אחורה ומבינים לכאורה מה הוביל למה.
לא הייתי מכנה את הספר כספר מתח, אבל יש בו אלמנטים של מתח, בנוסף לעבודת הבילוש שהגיבורה עושה, ולרגעים הכל מעורבב יחד בצורה הטובה ביותר.

ניכר כי עבודת התחקיר נארכה בדקדקנות, ואני מאמינה שאם אלך עם הספר לאורך רחובותיה של סיינה הוא יהיה לי למפה מצויינת לאותם האתרים, כי לרגע יכולתי לחוש את האוויר הלח ולראות את אותם מרצפות עתיקות שאם יכלו לדבר היו מספרות לנו סיפור עשיר מאין כמותו.

ספר מומלץ מאוד, כתוב בצורה מעניינת וחדשנית. הסופרת מספרת את סיפור חייו של אל"מ דרור וינברג שנהרג בקרב בחברון דרך משקפיהם של דמויות שונות שפגשו בדרור במהלך חייו. הקריאה בספר קולחת. המחברת כותבת בדרך מקורית המטובלת בהומור דק השזור לאורך הספר.