ספר נחמד. לא כל כך אהבתי שלאורך כל הספר המחבר מטיף מוסר מה לעשות ומה לא לעשות בחיים. בנוסף לכך, אני לא מסכימה עם הגישה של הסופר שלטענתו אנחנו תמיד אחראים לגורלנו. אני אישית מאמינה שהגורל של האדם לא נקבע אך ורק בגללו אלא על ידי כוח עליון שמניע אותנו. כלומר, על ידי אלוהים.

אחרי "גרעינים לבנים", "הגר" ו"וידוי" שמאוד אהבתי הופתעתי לגלות סיפור קצת שונה מהכתיבה המוכרת של יוכי ברנדס.החלק הראשון של הספר מאוד סחף אותי ונשביתי בקסמיו. אך לאחר מכן העלילה מסתבכת והרבה מאוד שמות של חכמים התבלבלו לי בראש. בסוף הסיפור יש כמה קטעים מזעזעים שהיה לי מאוד קשה לקרוא. בסך הכל ספר בסדר אך לא משתווה בעיני לשאר הספרים של יוכי ברנדס שקראתי עד כה.