ספר מעולה בעל סיפור מאד מרגש ,מאד נוגע ללב, על זוג ללא ילדים, שהבעל הוא שומר במגדלור בג'אנוס רוק.

האישה לא צולחת הריונות והיא מפילה בכל פעם.והנה בא האור שנמצא בין האוקיינוסים... והוא תינוקת בתוך

סירה ולידה גבר מת...האם הילדה הזאת היא אות משמיים??? ומיהי בכלל התינוקת הזאת שבוכה בלי סוף, ולידה גבר מת..


טום שהוא השומר של המגדלור, קובר את הגבר המת. ולאחר החלטה דיי כבדה, הם מחליטים לשמור לעצמם את התינוקת..


את ההמשך לא אכתוב, ואשאיר לקורא לחוות את כל העלילה. ואכן הספר מומלצ מאד..

ויש בו מהכל... גם אגואיזם, גם חמלה, גם רגשנות, וגם רוע...

קריאה מהנה למי שלא קרא עדיין ספר מקסים זה...

הפעם הראשונה שאפיתי עוגת גבינה הייתה בהחלט יכולה להיכנס תחת הקטגוריה "אסון".
הכנתי את הכל לפי הספר:

1.רכשתי כפות מדידה , וכוסות מדידה חדשים.
2.שטפתי את המיקסר במים רותחים וניגבתי בנייר ניגוב (אסור במטלית).
3.חיממתי את התנור חצי שעה קודם.
4.הוצאתי את הגבינות בלילה ושפכתי אותם לתוך טיטול בד (כן, קניתי)
5.את הביצים הנחתי על השיש לפחות 8 שעות

אחרי שהכנסתי את העוגה לתנור, לקחתי כיסא וישבתי ליד התנור, הבטתי אל העוגה, דיברתי אליה, שרתי לה, עודדתי אותה להמשיך ולתפוח, לחשתי לה שלהיות שמנה ועגולה זה יפה.

ואז זה קרה,
כיביתי את התנור, המתנתי שעה וחצי שהוא יתקרר , פתחתי בזהירות את הדלת, עצמתי עיניים, נשאתי תפילה בלב, ואז...שמעתי את הצחוק המתגלגל מאחוריי "אמא את רצינית? מזה? " כן, כן, הגדולה שלי החליטה שצריך לתעד את המעמד הזה, וצילמה את האסון.

בפעם השניה, שברתי את הכללים, נזכרתי בסבתא המדהימה שהייתה לי ז"ל שבגיל 90 עוד הייתה אופה עוגות שלא היו מביישות שום כוכב מישלן, ובלי ספרים, בלי כוסות מדידה, בלי לשטוף את המיקסר...הייתה לה נוסחה משגעת, לנוסחה הזו קראתי : "תעשי מה שאת חושבת"!!!

היום, אני גאה להגיד שעוגות הגבינה שלי נוסקות השמימה, ואם אין לך סולם לידך.. קצת קשה יהיה להכניס אותה לפה, אייך עוגת הגבינה שלי מתקשרת לספר המטורף הזה? פשוט מאוד.

לינווד ברקלי שובר את הכלים, הוא מתחיל בטרילוגיה שפותחת בספר הזה, הבטחה שהופרה.

תמיד תהייתי למה הספר הזה היה תמיד בדירוג גבוהה ברשימת הקריאה של סבא, ואחרי שבלעתי אותו בכיפור הבנתי למה.
בספר מתואר סיפורה האמיתי על כותבת הספר ג'אנט וולס, שחייה עם משפחה של נוודים באמריקה. להוריה יש השקפות עולם ייחודיות שגרמו לה ולשלושת אחיה לחיות במסגרת חיים לא קונבנציונאלים : מעברי דירה דחופים, מחסור בכסף, התגוררות במכונית\בדירות מוזנחות ויחד עם זה לגדול תחת החינוך המשונה של הוריה.
אישית אני יכולה לומר שהספר ריתק אותי בראש ובראשונה כי מדובר בסיפור אמיתי, רוב הפעמים הייתי בהלם על הסיפורים, על דרך החיים שהיו ברובם חסרי אחריות מצד הוריה וגרם לי לתהות על דברי המחייה הכי בסיסיים שדרוש לילד לגדול.
ספר באמת נוגע ללב עם סיפור יוצא דופן ואף גם מזעזע. ממליצה עליו בחום.