בהמשך לספרה הדיסטופי והופך הקרביים (תרתי משמע) "דולי סיטי", מתרכז ספרה החדש ברדיוס הרחובות המפוקק והמפויח המקיף את מתחם לונדון מיניסטור. את גיבורו התמים של הספר, ז'זף שימל, מרצה באוניברסיטה בדימוס ו"תומך קליטה" בהווה מקיפות שתי חבורות : האחת, קבוצת הומלסים צבעונית בדמותם של "מאה ושמונים מעלות" "קווין ג'ובנה" ו"בעל הניילונים" הפוסעים עמוסים עם מרכולתם על עגלותיהם והשנייה, חבורת שומרונים רבת מעללים בראשה מתייצבת סופי האזרחי, עו"ד ונוטריונית. העלילה נודדת עד לחופי נורמנדי שם עובר מיודענו תרגיל עוקץ נדל"ני שאחריתו מי ישורנו. אורלי קסטל בלום מיטיבה לצייר ביד אמן סצנה תל אביבית צבעונית ,ססגונית ונוגעת ללב המתרחשת תחילה במתחם הרחובות של לונדון מיניסטור, מרובה המגדלים ודרי הרחוב שהיה קומפלקס יוקרתי לתרבות ומסחר בשנות ה-70 וה-80. העלילה עוברת לחופי נורמנדי לסצנה מכמירת לב של גיבורנו וכלבו "פוקסי" בו סוגרת עליו חבורה שומרונית הזויה ותאבת בצע בהובלת עו"ד ממולחת. המחברת כותבת ביד רגישה, חומלת ואוהבת את סיפור תל אביב העכשווי דרך התחברותו של גיבורנו עם חסרי הבית מול דורסנותה של חבורת השומרונים. זהו סיפורה של ישראל ויהודה על רקע ההפיכה השלטונית ההולכת ומתרגשת עלינו ממש בימים אלה. הספר קולח, קריא ולא ניתן להניחו.

ספרו של פוקנר, בתרגומה החדש של שרון פרמינגר, הוא סיפור "קשה לעיכול" המספר את סיפורן של שתי משפחות: לבנה ושחורה אשר גורלן נשזר אחת בתוך רעותה על רקע השפל הכלכלי בארה"ב בשנת 1929. הספר מורכב מ-4 חלקים המסופרים על ידי בני משפחה שונים בתאריכים ספציפיים: הראשון, ב-7.4.1928 על ידי בנג'י (מורי), השני, ב-2.6.1910 על ידי קוונטין, השלישי, ב-6.4.1928 על ידי ג'ייסון והרביעי ב-8.4.1928 מפי מספר חיצוני אודות קורותיה של דילסי. עקב מיוחדותו, מורכבותו, והקושי בקריאתו אני ממליץ על קריאת הספר מן הסוף אל ההתחלה, קריאה שתקל מאוד על הקורא/ת או לחילופין לקוראו שוב. עלילת הספר מתרחשת במיסיסיפי, ארה"ב והיא עוקבת אחר תהליך התפוררותה של משפחה לבנה כתוצאה מהדרדרות מוסרית, חברתית וכלכלית המשקפת את התנוונותו של הדרום השמרני הנוצרי. המונולוג הראשון הוא סיפורו של בנג'י, המפגר וחסר הישע בן ה-33. בנג'י מחד רגיש לריחות וצבעים, בעל מודעות תחושתית, שפה פנימית עשירה ויכולת להבחין בין טוב לרע, אך מאידך מערבב הווה עם עבר, אין לו יכולת שיפוטית תודעתית ותגובתו החיצונית מאופיינת בבכי. לדוגמא, "העץ עם הפרחים ליד החלון של הסלון לא היה חשוך אבל העצים הצפופים כן. העשב זמזם באור הירח שבו הצל שלי הלך על העשב...היה לה ריח של עצים." בפרק זה מודגש הקשר ההדוק והעמוק הנרקם בין בנג'י לאחותו קדי, עד שנסיבות הזמן יוצרות תפנית בעלילה. המונולוג השני ניתן מפיו של קוונטין, האינטלקטואל בעל הנפש המיוסרת והמסוכסכת, היוצא ללימודים בהרווארד. קוונטין, בעל תודעה עמוקה, נוצר בתוכו אשמה משפחתית שתוביל לטרגדיה משפחתית. המונולוג השלישי הוא סיפורו של ג'ייסון, גס הרוח רע הלב והמיזוגן, המתעלל במשפחתו חדשים לבקרים. בראש מעיניו ניצב רק הרצון להתעשר תוך רמיסת ערכי אנוש. הפרק הרביעי מספר את סיפורה של דילסי, אם הבית הקשישה והשחורה המשמשת כקול השפוי בשתי המשפחות. דילסי החרוצה משתדלת להכיל את כל באי הבית ולמלא את צרכיהם, אך כוחותיה דלים מלהושיע. הפרק מתרחש בחג הפסחא ובסיומו אנו חוזים באירוע מתגלגל שהופך למסע הרס ואימה שמנהל ג'ייסון בחיפושיו אחר אחייניתו על גבי כרכרה חבוטה שנראה שגלגליה מאיימים להתנתק ממנה. עם כל הקושי בקריאה מדובר בספר מופת ששימש גורם מרכזי בהענקת פרס הנובל לספרות לפוקנר בשנת 1949.

ספרו של פוקנר, בתרגומה החדש של שרון פרמינגר, הוא סיפור "קשה לעיכול" המספר את סיפורן של שתי משפחות: לבנה ושחורה אשר גורלן נשזר אחת בתוך רעותה על רקע השפל הכלכלי בארה"ב בשנת 1929. הספר מורכב מ-4 חלקים המסופרים על ידי בני משפחה שונים בתאריכים ספציפיים: הראשון, ב-7.4.1928 על ידי בנג'י (מורי), השני, ב-2.6.1910 על ידי קוונטין, השלישי, ב-6.4.1928 על ידי ג'ייסון והרביעי ב-8.4.1928 מפי מספר חיצוני אודות קורותיה של דילסי. עקב מיוחדותו, מורכבותו, והקושי בקריאתו אני ממליץ על קריאת הספר מן הסוף אל ההתחלה, קריאה שתקל מאוד על הקורא/ת או לחילופין לקוראו שוב. עלילת הספר מתרחשת במיסיסיפי, ארה"ב והיא עוקבת אחר תהליך התפוררותה של משפחה לבנה כתוצאה מהדרדרות מוסרית, חברתית וכלכלית המשקפת את התנוונותו של הדרום השמרני הנוצרי. המונולוג הראשון הוא סיפורו של בנג'י, המפגר וחסר הישע בן ה-33. בנג'י מחד רגיש לריחות וצבעים, בעל מודעות תחושתית, שפה פנימית עשירה ויכולת להבחין בין טוב לרע, אך מאידך מערבב הווה עם עבר, אין לו יכולת שיפוטית תודעתית ותגובתו החיצונית מאופיינת בבכי. לדוגמא, "העץ עם הפרחים ליד החלון של הסלון לא היה חשוך אבל העצים הצפופים כן. העשב זמזם באור הירח שבו הצל שלי הלך על העשב...היה לה ריח של עצים." בפרק זה מודגש הקשר ההדוק והעמוק הנרקם בין בנג'י לאחותו קדי, עד שנסיבות הזמן יוצרות תפנית בעלילה. המונולוג השני ניתן מפיו של קוונטין, האינטלקטואל בעל הנפש המיוסרת והמסוכסכת, היוצא ללימודים בהרווארד. קוונטין, בעל תודעה עמוקה, נוצר בתוכו אשמה משפחתית שתוביל לטרגדיה משפחתית. המונולוג השלישי הוא סיפורו של ג'ייסון, גס הרוח רע הלב והמיזוגן, המתעלל במשפחתו חדשים לבקרים. בראש מעיניו ניצב רק הרצון להתעשר תוך רמיסת ערכי אנוש. הפרק הרביעי מספר את סיפורה של דילסי, אם הבית הקשישה והשחורה המשמשת כקול השפוי בשתי המשפחות. דילסי החרוצה משתדלת להכיל את כל באי הבית ולמלא את צרכיהם, אך כוחותיה דלים מלהושיע. הפרק מתרחש בחג הפסחא ובסיומו אנו חוזים באירוע מתגלגל שהופך למסע הרס ואימה שמנהל ג'ייסון בחיפושיו אחר אחייניתו על גבי כרכרה חבוטה שנראה שגלגליה מאיימים להתנתק ממנה. עם כל הקושי בקריאה מדובר בספר מופת ששימש גורם מרכזי בהענקת פרס הנובל לספרות לפוקנר בשנת 1949.

ספרו של פוקנר, בתרגומה החדש של שרון פרמינגר, הוא סיפור "קשה לעיכול" המספר את סיפורן של שתי משפחות: לבנה ושחורה אשר גורלן נשזר אחת בתוך רעותה על רקע השפל הכלכלי בארה"ב בשנת 1929. הספר מורכב מ-4 חלקים המסופרים על ידי בני משפחה שונים בתאריכים ספציפיים: הראשון, ב-7.4.1928 על ידי בנג'י (מורי), השני, ב-2.6.1910 על ידי קוונטין, השלישי, ב-6.4.1928 על ידי ג'ייסון והרביעי ב-8.4.1928 מפי מספר חיצוני אודות קורותיה של דילסי. עקב מיוחדותו, מורכבותו, והקושי בקריאתו אני ממליץ על קריאת הספר מן הסוף אל ההתחלה, קריאה שתקל מאוד על הקורא/ת או לחילופין לקוראו שוב. עלילת הספר מתרחשת במיסיסיפי, ארה"ב והיא עוקבת אחר תהליך התפוררותה של משפחה לבנה כתוצאה מהדרדרות מוסרית, חברתית וכלכלית המשקפת את התנוונותו של הדרום השמרני הנוצרי. המונולוג הראשון הוא סיפורו של בנג'י, המפגר וחסר הישע בן ה-33. בנג'י מחד רגיש לריחות וצבעים, בעל מודעות תחושתית, שפה פנימית עשירה ויכולת להבחין בין טוב לרע, אך מאידך מערבב הווה עם עבר, אין לו יכולת שיפוטית תודעתית ותגובתו החיצונית מאופיינת בבכי. לדוגמא, "העץ עם הפרחים ליד החלון של הסלון לא היה חשוך אבל העצים הצפופים כן. העשב זמזם באור הירח שבו הצל שלי הלך על העשב...היה לה ריח של עצים." בפרק זה מודגש הקשר ההדוק והעמוק הנרקם בין בנג'י לאחותו קדי, עד שנסיבות הזמן יוצרות תפנית בעלילה. המונולוג השני ניתן מפיו של קוונטין, האינטלקטואל בעל הנפש המיוסרת והמסוכסכת, היוצא ללימודים בהרווארד. קוונטין, בעל תודעה עמוקה, נוצר בתוכו אשמה משפחתית שתוביל לטרגדיה משפחתית. המונולוג השלישי הוא סיפורו של ג'ייסון, גס הרוח רע הלב והמיזוגן, המתעלל במשפחתו חדשים לבקרים. בראש מעיניו ניצב רק הרצון להתעשר תוך רמיסת ערכי אנוש. הפרק הרביעי מספר את סיפורה של דילסי, אם הבית הקשישה והשחורה המשמשת כקול השפוי בשתי המשפחות. דילסי החרוצה משתדלת להכיל את כל באי הבית ולמלא את צרכיהם, אך כוחותיה דלים מלהושיע. הפרק מתרחש בחג הפסחא ובסיומו אנו חוזים באירוע מתגלגל שהופך למסע הרס ואימה שמנהל ג'ייסון בחיפושיו אחר אחייניתו על גבי כרכרה חבוטה שנראה שגלגליה מאיימים להתנתק ממנה. עם כל הקושי בקריאה מדובר בספר מופת ששימש גורם מרכזי בהענקת פרס הנובל לספרות לפוקנר בשנת 1949.

ספרו של פוקנר, בתרגומה החדש של שרון פרמינגר, הוא סיפור "קשה לעיכול" המספר את סיפורן של שתי משפחות: לבנה ושחורה אשר גורלן נשזר אחת בתוך רעותה על רקע השפל הכלכלי בארה"ב בשנת 1929. הספר מורכב מ-4 חלקים המסופרים על ידי בני משפחה שונים בתאריכים ספציפיים: הראשון, ב-7.4.1928 על ידי בנג'י (מורי), השני, ב-2.6.1910 על ידי קוונטין, השלישי, ב-6.4.1928 על ידי ג'ייסון והרביעי ב-8.4.1928 מפי מספר חיצוני אודות קורותיה של דילסי. עקב מיוחדותו, מורכבותו, והקושי בקריאתו אני ממליץ על קריאת הספר מן הסוף אל ההתחלה, קריאה שתקל מאוד על הקורא/ת או לחילופין לקוראו שוב. עלילת הספר מתרחשת במיסיסיפי, ארה"ב והיא עוקבת אחר תהליך התפוררותה של משפחה לבנה כתוצאה מהדרדרות מוסרית, חברתית וכלכלית המשקפת את התנוונותו של הדרום השמרני הנוצרי. המונולוג הראשון הוא סיפורו של בנג'י, המפגר וחסר הישע בן ה-33. בנג'י מחד רגיש לריחות וצבעים, בעל מודעות תחושתית, שפה פנימית עשירה ויכולת להבחין בין טוב לרע, אך מאידך מערבב הווה עם עבר, אין לו יכולת שיפוטית תודעתית ותגובתו החיצונית מאופיינת בבכי. לדוגמא, "העץ עם הפרחים ליד החלון של הסלון לא היה חשוך אבל העצים הצפופים כן. העשב זמזם באור הירח שבו הצל שלי הלך על העשב...היה לה ריח של עצים." בפרק זה מודגש הקשר ההדוק והעמוק הנרקם בין בנג'י לאחותו קדי, עד שנסיבות הזמן יוצרות תפנית בעלילה. המונולוג השני ניתן מפיו של קוונטין, האינטלקטואל בעל הנפש המיוסרת והמסוכסכת, היוצא ללימודים בהרווארד. קוונטין, בעל תודעה עמוקה, נוצר בתוכו אשמה משפחתית שתוביל לטרגדיה משפחתית. המונולוג השלישי הוא סיפורו של ג'ייסון, גס הרוח רע הלב והמיזוגן, המתעלל במשפחתו חדשים לבקרים. בראש מעיניו ניצב רק הרצון להתעשר תוך רמיסת ערכי אנוש. הפרק הרביעי מספר את סיפורה של דילסי, אם הבית הקשישה והשחורה המשמשת כקול השפוי בשתי המשפחות. דילסי החרוצה משתדלת להכיל את כל באי הבית ולמלא את צרכיהם, אך כוחותיה דלים מלהושיע. הפרק מתרחש בחג הפסחא ובסיומו אנו חוזים באירוע מתגלגל שהופך למסע הרס ואימה שמנהל ג'ייסון בחיפושיו אחר אחייניתו על גבי כרכרה חבוטה שנראה שגלגליה מאיימים להתנתק ממנה. עם כל הקושי בקריאה מדובר בספר מופת ששימש גורם מרכזי בהענקת פרס הנובל לספרות לפוקנר בשנת 1949.

ספרו של פוקנר, בתרגומה החדש של שרון פרמינגר, הוא סיפור "קשה לעיכול" המספר את סיפורן של שתי משפחות: לבנה ושחורה אשר גורלן נשזר אחת בתוך רעותה על רקע השפל הכלכלי בארה"ב בשנת 1929. הספר מורכב מ-4 חלקים המסופרים על ידי בני משפחה שונים בתאריכים ספציפיים: הראשון, ב-7.4.1928 על ידי בנג'י (מורי), השני, ב-2.6.1910 על ידי קוונטין, השלישי, ב-6.4.1928 על ידי ג'ייסון והרביעי ב-8.4.1928 מפי מספר חיצוני אודות קורותיה של דילסי. עקב מיוחדותו, מורכבותו, והקושי בקריאתו אני ממליץ על קריאת הספר מן הסוף אל ההתחלה, קריאה שתקל מאוד על הקורא/ת או לחילופין לקוראו שוב. עלילת הספר מתרחשת במיסיסיפי, ארה"ב והיא עוקבת אחר תהליך התפוררותה של משפחה לבנה כתוצאה מהדרדרות מוסרית, חברתית וכלכלית המשקפת את התנוונותו של הדרום השמרני הנוצרי. המונולוג הראשון הוא סיפורו של בנג'י, המפגר וחסר הישע בן ה-33. בנג'י מחד רגיש לריחות וצבעים, בעל מודעות תחושתית, שפה פנימית עשירה ויכולת להבחין בין טוב לרע, אך מאידך מערבב הווה עם עבר, אין לו יכולת שיפוטית תודעתית ותגובתו החיצונית מאופיינת בבכי. לדוגמא, "העץ עם הפרחים ליד החלון של הסלון לא היה חשוך אבל העצים הצפופים כן. העשב זמזם באור הירח שבו הצל שלי הלך על העשב...היה לה ריח של עצים." בפרק זה מודגש הקשר ההדוק והעמוק הנרקם בין בנג'י לאחותו קדי, עד שנסיבות הזמן יוצרות תפנית בעלילה. המונולוג השני ניתן מפיו של קוונטין, האינטלקטואל בעל הנפש המיוסרת והמסוכסכת, היוצא ללימודים בהרווארד. קוונטין, בעל תודעה עמוקה, נוצר בתוכו אשמה משפחתית שתוביל לטרגדיה משפחתית. המונולוג השלישי הוא סיפורו של ג'ייסון, גס הרוח רע הלב והמיזוגן, המתעלל במשפחתו חדשים לבקרים. בראש מעיניו ניצב רק הרצון להתעשר תוך רמיסת ערכי אנוש. הפרק הרביעי מספר את סיפורה של דילסי, אם הבית הקשישה והשחורה המשמשת כקול השפוי בשתי המשפחות. דילסי החרוצה משתדלת להכיל את כל באי הבית ולמלא את צרכיהם, אך כוחותיה דלים מלהושיע. הפרק מתרחש בחג הפסחא ובסיומו אנו חוזים באירוע מתגלגל שהופך למסע הרס ואימה שמנהל ג'ייסון בחיפושיו אחר אחייניתו על גבי כרכרה חבוטה שנראה שגלגליה מאיימים להתנתק ממנה. עם כל הקושי בקריאה מדובר בספר מופת ששימש גורם מרכזי בהענקת פרס הנובל לספרות לפוקנר בשנת 1949.