אחד הספרים המבריקים שקראתי. הכתיבה של פריש טבעית, מדויקת ומרתקת. בספר הזה פריש לא רק שבוחן את נושא הזהות, הוא גם בודק מהו החוזה בין הסופר לקורא שלו. עד כמה בדויים הדברים יכולים להיות, עד כמה ממוסמסת הזהות של "המספר", מה ההבדל בין עלילה שהמספר טוען שהיא מדומיינת לעלילה רגילה, וכו'. מקורי ומרתק אבל לא מתאים לקורא הסטנדרטי המחפש עלילה שהולכת מא' לב'. כאן לא הולכים לשום מקום. או ליתר דיוק, הולכים לאף מקום.

ספר מרגש. שירים נפלאים עמוסי תיאורי טבע, התפעמות מן האנושי ומן העולם, מהאמריקה הזאת שקמה וצומחת. ויטמן כותב בלי בושה בתנופה על גליונות נייר ענקיים את הגדול ואת הנרחב, אבל גם נוגע בדברים הכי בסיסיים וקטנים, אלה שאומרים שאלוהים אחד מצוי בהם. הלקין המתרגם עשה עבודה נהדרת, ויטמן הוא מפעל החיים שלו. יש לי את הספר גם באנגלית והתרגום מוצלח מאוד.

ספר מרגש. שירים נפלאים עמוסי תיאורי טבע, התפעמות מן האנושי ומן העולם, מהאמריקה הזאת שקמה וצומחת. ויטמן כותב בלי בושה בתנופה על גליונות נייר ענקיים את הגדול ואת הנרחב, אבל גם נוגע בדברים הכי בסיסיים וקטנים, אלה שאומרים שאלוהים אחד מצוי בהם. הלקין המתרגם עשה עבודה נהדרת, ויטמן הוא מפעל החיים שלו. יש לי את הספר גם באנגלית והתרגום מוצלח מאוד.

ספר סוחף הכתוב היטב. לכאורה ספר עם שלד של ספר מתח, אך למעשה יש בו תבונת אנוש, מבט חומל, יכולת התבוננות פסיכולוגית ויד מתארת מופלאה ומקורית של הסופרת. נהניתי מאוד.

בהחלט קריא, עוצמתי בבוטות שלו, בנכונות הנלהבת של הסופרת לתאר את הדמויות שלה מהזויות הכי לא מחמיאות שלהן. אבל זו הבעיה. הדמויות נשארות שבלוניות וחד מימדיות. בזכות הכתיבה הטובה הסיפור חורג במידת מה מסיפור טלנובלה, אבל מתלווית לכך תחושה שלוחצים (בכשרון) על כל הכפתורים של הקורא. נהניתי במידה, ולו בזכות הקצב, וכן, מה לעשות, לפעמים גם בא לי טלנובלה.

אחד הספרים המבריקים שקראתי. הכתיבה של פריש טבעית, מדויקת ומרתקת. בספר הזה פריש לא רק שבוחן את נושא הזהות, הוא גם בודק מהו החוזה בין הסופר לקורא שלו. עד כמה בדויים הדברים יכולים להיות, עד כמה ממוסמסת הזהות של "המספר", מה ההבדל בין עלילה שהמספר טוען שהיא מדומיינת לעלילה רגילה, וכו'. מקורי ומרתק אבל לא מתאים לקורא הסטנדרטי המחפש עלילה שהולכת מא' לב'. כאן לא הולכים לשום מקום. או ליתר דיוק, הולכים לאף מקום.