אליעזר הגיע לאושוויץ ביולי 1942. מהר מאוד הוא מונה לבלוקמייסטר שזה אחראי על הבלוק, בערך 1000 אנשים ועל המשמעת והתנהלותו התקינה ( בעיני הנאצים כמובן).
משלב זה נחלקות הדעות.
יש האומרים שאז אליעזר התגלה במלוא שפלותו והוא אחראי למותם של רבים , וכל זאת מכוון ששיתף פעולה בשמחה עם הנאצים. יש ההולכים עוד רחוק יותר וטוענים שאליעזר היה אנטישמי בעצמו.
הוא התעלל, היכה, ביזה וכו׳ יהודים דתיים ובמיוחד התעלל ברבנים בעלי זקנים.
לעומת זאת יש אחרים המעידים על היותו זכאי ואף התומכים בדעה שבזכות הנהגתו הוא הצליח להציל יהודים רבים משילוח לתאי הגזים ואף היה חבר פעיל וחשוב במחתרת שהתקיימה במחנה המוות .
טוביה פרלינג לקח על עצמו עבודה קשה ומסובכת.
הוא מנסה לפענח את האמת ולבחון את שלושת המשפטים שבהם עמד אליעזר.
הראשון - משפט חברים שנערך לו מיד לאחר השחרור במחנה בוכנוולד, שבו יצא זכאי מחוסר הוכחות ( המשפט נערך על ידי חבריו מהמפלגה הקומוניסטית שלמעשה הנהיגה את האסירים במחנה הריכוז הזה).
השני- משפט שנערך לו על ידי בית משפט צרפתי . האשמה שתוף פעולה עם הנאצים ורצח. המשפט נערך במשך שנתיים בהם אליעזר היה כלוא בכלא צרפתי. אביו הצליח לשכור להגנתו את עורכי הדין הטובים
ביותר, והוא יצא זכאי בטענה שמכוון שהפשעים לא בוצעו על אדמת צרפת אין בית המשפט יכול לדון בהם.
המשפט השלישי נערך בארץ על פי החוק שנחקק לדין הנאצים ועוזריהם. הנאשם בו לא היה אליעזר עצמו שנהרג במלחמת העצמאות בקרבות על רמת רחל. היה זה משפטו של מלכיאל גרינוולד על דברים שאמר על ישראל קסטנר, מי שהיה בזמן המלחמה בועד היהודי של יהודי הונגריה והאשם על ידי גרינוולד בשיתוף פעולה עם הנאצים ובהסגרתם של יהודי הונגריה לגירוש והשמדה.
נושא שתוף הפעולה עם הנאצים הועלה גם בהקשר של אליעזר גרינבויים והתנהגותו באושוויץ.
עבודת הכתיבה של פרילינג היא מעולה. יש כמה חזרות על דברים הקשורים בהאשמות נגד אליעזר ונגד אביו יצחק גרינבויים . אבל אין בהן כדי לפגום במלאכת הכתיבה. בכללותו זהו ספר ברמה גבוהה ביותר
העוסק כאמור בנושא כואב וקשה. מומלץ לכל העוסקים בנושא השואה, מדינת ישראל והסוציולוגיה שלה וכמובן לכל הסקרנים למיניהם.
