ספר שהוא שילוב יוצא דופן של תחקיר היסטורי, מותחן משפטי, ביוגרפיה של איש קצוות ומעל לכל, מסמך אנושי מרתק.ליאון ברז'ה הוא אחד משמותיו הבדויים של אליעזר (אצ'ה) גרינבוים, בנו של יצחק גרינבוים, שהיה מנהיג הציונים הכלליים בפולין והדמות הפוליטית הבולטת בקרב יהודי פולין בשנות העשרים והשלושים. לימים היה שר הפנים הראשון של ישראל. אצ'ה הפך לקומוניסט, לחם במסגרת הבריגדות הבינלאומיות בספרד, נשלח לאושוויץ-בירקנאו ומונה שם לקאפו. ומכאן הכל תופס תאוצה. האם היה קאפו סדיסט כמו שטוענים עדים אחדים, או איש מחתרת נאמן ששירת את טובת הכלל בנסיבות בלתי אפשריות? הוא נשפט שלוש פעמים אחרי המלחמה. ע"י חבריו למחנה בוכנוואלד וזוכה על ידם. ע"י המפלגה הקומוניסטית בפולין וגורש משורותיה. וע"י ממשלת צרפת שבסופו של דבר החליטה שאין לה סמכות בנדון. עקב מעמדו של אביו העניין הפך לשערוריה רבתי. במלחמת השחרור נהרג אצ'ה בקרבות רמת רחל והשמועה שהוא נורה מגבו ולא מקדימה, העצימה את הסערה. אבל גם עם נפילתו לא הסתיים דבר. בשנות החמישים כתב ק.צטניק על אחד "פרוכטנבוים" ("פרי עץ", רמז לגרינבוים, "עץ ירוק") בספרו "פיפל". הוא הציג את הקאפו, בנו של מנהיג ציוני ידוע כסדיסט אכזר שהתנכל במיוחד ליהודים חרדים. סביב הארוע סערו גלים פוליטיים גבוהים. חוגים חרדיים קפצו כמוצאי שלל רב לנקום בגרינבוים האב, יריבם מאז. המפלגה הקומוניסטית היו לה חשבונות ציניים כדרכה. והאמת? האם ישנה "אמת" במציאות של בירקנאו? פרילינג מביא חומרים ארכיוניים מרתקים ומנסה לרדת לחיקרה של הדמות המרתקת. ככל שנחשף החומר והעדויות הסותרות, התעלומה רק מתעצמת. לאחר מלחמת השחרור, התפרסם קובץ מכתבי הנופלים תחת הכותרת "גווילי אש". גרינבוים האב דרש שגם קטעים מהיומן שכתב בנו על בירקנאו יכללו בו. שוב קמה מחאה, אבל בלחצו של בן גוריון כנראה, הדברים נכללו בספר. הם גם מצוטטים בספרו של פרילינג. נדיר למצוא עדות ישירה על המציאות של בירקנאו מפי מי שהיה שם קאפו. איך מחלקים שארית של סיר מרק לאלף איש מורעבים שמתנפלים עליו כמוכי טרוף, כשאלה בידך? אפשר רק לסיים במשפט האלמותי והנוקב: "אל תשפטו, למען לא תישפטו".

היום החלטתי לעשות הפסקה.
מאז תחילת המונדיאל אני אוכל, שותה ישן וחוזר חלילה, כדורגל .
היום בערב אלה משחקי חצי הגמר , אז אמרתי לעצמי , וואלה זה הזמן לכתוב איזה ביקורת כדי לאמת את הרושם
שאני חי נושם ובועט , ולא בכדור.
אז יופי, נתחיל.
קודם כל הנושא שבו מדובר בספר הזה הוא קשה וכואב . אני לא מזוכיסט, אבל נושא השואה הוא נושא שחי ובועט
בנפשי כל הזמן. הנושא הזה קשה וכואב במיוחד מכוון שהוא עוסק בבגידת ההנהגה , ומה שגרוע יותר, במשתפ״ים
היהודים עם הצורר הנאצי.
ראשית הסיפור מתחיל בסיפורה של משפחת גרינבויים. אצולת יהדות פולין בין שתי מלחמות העולם.
ליצחק גרינבויים האב- המלך של יהדות פולין , היו שני בנים. אליעזר הבכור היה כל מה שאב יכול להתפלל אליו: יפה תואר, כריזמטי, ושכל
מעולה, אולם מצד שני, אליעזר היה גם כל מה שאב מפחד ממנו, שבנו יוצא חלציו יהפוך למפלצת אדם בתנאים מסויימים.
אליעזר שהתחיל דרכו דוקא בשמוץ, מצא עצמו עד מהרה נסחף יותר ויותר שמאלה, עד שהפך להיות קומוניסט אדוק.
בשם האידיאולוגיה הקומוניסטית הוא גם יצא והתנדב להלחם יחד עם הרפובליקאים והבריגדות הבין לאומיות בפשיסטים של פרנקו.
הוא השתתף בקרבות הקשים של מלחמת האזרחים הספרדית עד שפורקו הבריגדות האלה, ולאחר ניצחון הפשיסטים ברח עם הלוחמים האחרים
לדרום צרפת , שם הוכנסו הבורחים למחנות סגורים עד פריצת מלחמת העולם השניה.
לאחר עלייתו של משטר וישי בצרפת, שקיבל על עצמו שיתוף פעולה מלא עם היטלר , והחלת מדיניות אנטי יהודית ושילוח יהודי צרפת ויהודים ללא נתינות למזרח.
זאת אומרת למחנות ההשמדה.
אליעזר הגיע לאושוויץ ביולי 1942. מהר מאוד הוא מונה לבלוקמייסטר שזה אחראי על הבלוק, בערך 1000 אנשים ועל המשמעת והתנהלותו התקינה ( בעיני הנאצים כמובן).
משלב זה נחלקות הדעות.
יש האומרים שאז אליעזר התגלה במלוא שפלותו והוא אחראי למותם של רבים , וכל זאת מכוון ששיתף פעולה בשמחה עם הנאצים. יש ההולכים עוד רחוק יותר וטוענים שאליעזר היה אנטישמי בעצמו.
הוא התעלל, היכה, ביזה וכו׳ יהודים דתיים ובמיוחד התעלל ברבנים בעלי זקנים.
לעומת זאת יש אחרים המעידים על היותו זכאי ואף התומכים בדעה שבזכות הנהגתו הוא הצליח להציל יהודים רבים משילוח לתאי הגזים ואף היה חבר פעיל וחשוב במחתרת שהתקיימה במחנה המוות .
טוביה פרלינג לקח על עצמו עבודה קשה ומסובכת.
הוא מנסה לפענח את האמת ולבחון את שלושת המשפטים שבהם עמד אליעזר.
הראשון - משפט חברים שנערך לו מיד לאחר השחרור במחנה בוכנוולד, שבו יצא זכאי מחוסר הוכחות ( המשפט נערך על ידי חבריו מהמפלגה הקומוניסטית שלמעשה הנהיגה את האסירים במחנה הריכוז הזה).
השני- משפט שנערך לו על ידי בית משפט צרפתי . האשמה שתוף פעולה עם הנאצים ורצח. המשפט נערך במשך שנתיים בהם אליעזר היה כלוא בכלא צרפתי. אביו הצליח לשכור להגנתו את עורכי הדין הטובים
ביותר, והוא יצא זכאי בטענה שמכוון שהפשעים לא בוצעו על אדמת צרפת אין בית המשפט יכול לדון בהם.
המשפט השלישי נערך בארץ על פי החוק שנחקק לדין הנאצים ועוזריהם. הנאשם בו לא היה אליעזר עצמו שנהרג במלחמת העצמאות בקרבות על רמת רחל. היה זה משפטו של מלכיאל גרינוולד על דברים שאמר על ישראל קסטנר, מי שהיה בזמן המלחמה בועד היהודי של יהודי הונגריה והאשם על ידי גרינוולד בשיתוף פעולה עם הנאצים ובהסגרתם של יהודי הונגריה לגירוש והשמדה.
נושא שתוף הפעולה עם הנאצים הועלה גם בהקשר של אליעזר גרינבויים והתנהגותו באושוויץ.
עבודת הכתיבה של פרילינג היא מעולה. יש כמה חזרות על דברים הקשורים בהאשמות נגד אליעזר ונגד אביו יצחק גרינבויים . אבל אין בהן כדי לפגום במלאכת הכתיבה. בכללותו זהו ספר ברמה גבוהה ביותר
העוסק כאמור בנושא כואב וקשה. מומלץ לכל העוסקים בנושא השואה, מדינת ישראל והסוציולוגיה שלה וכמובן לכל הסקרנים למיניהם.
טוביה

ספר קשה וחושב מאוד להבנת שיתוף הפעולה של יהודים עם האויב הנאצי.

לטעמי קצת ארוך מידיי ומייגע אך בהחלט חשוב.

ממליץ בחום רב.

שיחה עם המחבר פרופ' טוביה פרילינג על הספר
https://youtu.be/lJU2s1i-yOU