"מה מעיק על פורטנוי" מכיל לא מעט הברקות מילוליות של רות לגבי מין, הורים, הקיום היהודי כמיעוט באמריקה, היחס לדתות ולליברליזם אבל הסך הכל, בעיני, אינו מגיע לגבהים של יצירותיו המאוחרות כגון "הרוח יוצא", "זעם" ו"כלאדם".
שלוש סיבות עיקריות הניעו אותי לקרוא את הספר הזה: האחת, זכרון נעורים אודות ההתלחשויות לגבי "ספר זימה" כשאך זה יצא לאור. השניה, למעלה מ-40 שנים ארוכות אחרי, לאחר שקראתי את ספריו המאוחרים של רות ובעיקר את "הרוח יוצא" סיקרן אותי הספר המכונן של רות בכל הקשור לכתיבתו על המין. השלישית, הסקרנות לראות באיזו מידה רות הצעיר הסוער שונה מרות המבוגר בסוף דרכו באשר לראייתו את החברה האמריקנית.
על ספת הפסיכולוג מספר פורטנוי את סיפור חייו, שמתרכז סביב המוטו "להביא את האיד לייד ואת האוי לגוי". הזרז לאותו טיפול הוא, לא פחות ולא יותר, חזרתו מביקור ספונטני אך מכונן בארץ הקודש. פורטנוי פורש בפני הקורא את יחסיו הסבוכים עם הוריו, בעיקר אימו, אך, לעניות דעתי, לא רק זאת. התרשמתי שהוא מתייחס לסוגיות רחבות הרבה יותר מכך: לפער הבינדורי הקיים בכל קבוצה חברתית בין אלה שהיגרו מסביבות תרבותיות ומנטאליות שונות לבין הדור הראשון שגדל וחונך בארץ הקולטת. התובנות האלה רלבנטיות בכל חברת הגירה – כולל זו שלנו. שאלת הקיום היהודי - האם אחרי כמעט אלפיים שנות גלות אותה הווית קיום יהודי כוללת בנוסף לציווי הדת, האמונות, המנהגים והסולידריות החברתית גם תנאי הכרחי נוסף והוא להיות מיעוט – מקובל, משולב במידה רבה, שווה זכויות מבחינה משפטית אך לא חברתית, אך תמיד מיעוט? ומה כל זה אומר על עתיד היחסים בין אותו מיעוט יהודי בארה''ב לבין הרוב היהודי בישראל?
כמו בלא מעט מספריו של רות גם ספר זה מכיל לא מעט התייחסויות אוטוביוגרפיות לרות עצמו. אמנם רות עצמו הזהיר כי מפני התייחסות שיש בה מידה של זילות ליצירה שלו כמשהו שיש לו בהכרח ביסוס אוטוביוגרפי, אך פטור בלא כלום אי אפשר: הילדות ב-Weerquahic, פרבר של ניו ג'רזי; מראה פניו של הגיבור המזכירים באופן מעניין את אלה של רות עצמו באותו תקופה; מערכת היחסים של פורטנוי עם הגיבורה מרי ג''ין ריד (המכונה הקופה), כמשקפת במידה מסוימת את דמותה של אשתו הראשונה, מרגרט מרטינסון, מזכירה באוניברסיטה, אם חד-הורית לשניים איתה ניהל יחסים סוערים ומערכת גירושין מכוערת – היא נהרגה בתאונת דרכים שנה לפני פרסום הספר.
