מורי•לפני 11 שניםספר מופתי. רק מהם כל הפסיקים האלה בסיום ההמלצה?על הביקורת של ש בן אריה על סוס אחד נכנס לבר מאת דויד גרוסמן
מורי•לפני 11 שניםהספר אכן מצוין, ההשוואה לאוסטר קצת מוזרה.על הביקורת של ש בן אריה על בדידותו של קורא המחשבות מאת דלית אורבך
ורורה•לפני 11 שניםאם קראתם ואהבתם - אתם לא יכולים לפספס את זה: הצגת המוקיון למי שמעוניין כרטיסים בקופת צותא 03-6950156/7 27.2 יום שישי 13-00 http://kupatbravo.co.il/announce/22903על הביקורת של ש בן אריה על המוקיון מאת היינריך בל
תולדות המצור על ליסבוןז'וזה סאראמאגואנטי גיבור החי מול חלון ביתו מול העיר אשר נכבשה ושוחררה זה מכבר, מנסה לשנות את מהלך ההיסטוריה בהיפוך מילה אחת לספר אותו עורך כמגיה. מול ההתמודדות עם שינוי ההסטוריה אשר הוא יוצר בעצמו, מתמודד הגיבור עם אישה מודרנית, חזקה, צעירה ושאפתנית (מריה דה-פש) כאשר לבסוף אלו ואלו מוכרעים. הסיפור על רקע ליסבון, נותן תחושה של קרירות הסימטאות התלולותשל העיר על בתי הקפה הקטנים שבה- מומלץ
בביתו במדברמאיר שלואסקימואי ירושלמי המחפש את השקט בסוף חייו שעל פי חישוביו הוא קרבים בכל יום. ערבות הקור הינם נופי הנגב ממש בחצר האחורית של המדבר בצל הגשם, כתוב נעים, כדרכו של שלו, במינוני נוף מדויקים ומדודים לא העמיס על התפאורה המינימליסטית -מומלץ כמו שאר ספריו של שלו.
נופל מחוץ לזמןדויד גרוסמןקינת דויד, יומיומית, נוגעת, קשה, כואבת וכזו המסרבת להיעלם. לבד או יחד ללא תאריך תפוגה, הדבר הזה שם, כל פעם ננעץ בך שוב ושוב ללא רחם.. איך כתבה רחל- "איש ונבו לו על ארץ רבה.."..ואני ממרומי הקט אומר- "איש וקינת דויד לו על ארץ רבת דמים ..." הספר הונח בידי בתקופת כאב אישי, כך שהוא חלחל בנשמתי עד תהומות כאב השחור.. לא מתאים לכל אחד, לא מתאים לכל עת.
נופל מחוץ לזמןדויד גרוסמןקינת דויד, יומיומית, נוגעת, קשה, כואבת וכזו המסרבת להיעלם. לבד או יחד ללא תאריך תפוגה, הדבר הזה שם, כל פעם ננעץ בך שוב ושוב ללא רחם.. איך כתבה רחל- "איש ונבו לו על ארץ רבה.."..ואני ממרומי הקט אומר- "איש וקינת דויד לו על ארץ רבת דמים ..." הספר הונח בידי בתקופת כאב אישי, כך שהוא חלחל בנשמתי עד תהומות כאב השחור.. לא מתאים לכל אחד, לא מתאים לכל עת.