•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
בת 30 • ביקור אחרון: לפני שנה
בת 30 • ביקור אחרון: לפני שנה
תודה גדולה על שכתבת. ריגשת אותי מאוד. לא הייתה לי הזכות לבקר בגוש וגם לא להשתתף במאבק, הייתי קטנה מידי ועד היום מאוד קשה לי עם זה.. הכאב הוא בילתי ניתפס ולא ניתן לתיאור.. מי שלא היה לא יודע ובכל זאת הלב שלי נשבר בכל פעם. מאז שנכנסה בי קצת דעת, גוש קטיף, אם בסיפור הקמתו, אם בניסים ובהתמודדויות שדרשו מסירות נפש אדירה ואם באחדות, בפשטות ובשמחה ששררו שם פשוט תפס אותי. אז התחלתי ללמוד ולקרוא, לנסות להבין מה היה שם. בכל הזדמנות שדורשים ממני להעביר הרצאה או שיעור על נושא שאני רוצה אני בוחרת לדבר על הגוש. חשוב שאנשים ידעו. אני מחפשת תמונות משם, כל דבר, סיפורים, זיכרונות.. כל דבר שהוא לא אישי ויכול להעשיר אותי וניתן יהיה להעביר האלה.. (אכתוב לך בפרטי את המייל שלי, במידה ותרצה לשלוח איזה דבר..) בשעה זו מפנים את תושבי גבעת האבות.. לא יאמן. כואבת את כאבך ומאחלת שבעזרת ה' תזכו אתה ומשפחתך, למצוא נחמה ובמהרה לחזור אל המקום הזה. אל הבית. שבעזרת ה' נדע גאולה שלמה במהרה!
כן, מדובר בספר מזעזע בכל קנה מידה (אולי אפילו המציא מידה חדשה). כן, הוא ספר בלתי נשכח (קראתי אותו לפני הרבה שנים, ממש כשיצא בעברית). כן, הוא מגיע באמצעו לנקודות קשות שכמעט בלתי ניתן לעבור עליהן, אבל זה גם סוד קסמו. סאראמאגו שופט את המין האנושי ומוריד אותו אל תחתית השרדנות, אל שפל המדרגה. בלי ערכים, ללא מצפון ומוסר. ויש בזה מראה נהדרת ששווה לחקור אותה, גם אם היא קשה ואולי בגלל. זה לא ספר לכיף, זה ספר שמגרד את גבולות הנשמה ואין עוד אחד כזה. אישית,אחרי כל כך הרבה שנים, אני עדיין רואה תמונות ממנו. בעיני זה אלמותי והעובדה שהוא מזעזע לא עושה אותו רע.
בחיים האמיתיים הורים יעשו הכל בשביל לעזור לידים שלהם, לא משנה עד כמה הם סובלים באמת. לא היו בספר הורים שעשו הכל כדי למצוא את הילדים שלהם, לא להתנתק מהם, לא שמעתי געגוע לילדים, כאילו כל הנכים הפכו בין רגע לרווקים. למישהו עוד הייתה הרגשה כזו?
