לי יניני•לפני 7 שניםרכשתי אותו בעקבות כל ההמלצות. תודהעל הביקורת של עדן פ על חיים קטנים מאת האניה ינגיהארה
חני •לפני 7 שניםספר טוב.אהבתי אותו מאוד.על הביקורת של עדן פ על צקורו טזאקי חסר הצבע ושנות העלייה לרגל שלו מאת הרוקי מורקמי
מורי•לפני 7 שניםאני מת על מורקמי ולגמרי לא מת על הספר הזה. באמת לא מבין מה רואים בו.על הביקורת של עדן פ על 1Q84 מאת הרוקי מורקמי
חיים קטניםהאניה ינגיהארהביקורת חסרת ספויילרים! יש לציין שקראתי את הספר הזה באנגלית, זה הספר הראשון הלא מתורגם שקראתי, ויש משהו מיוחד בלקרוא בשפה המקורית של הסופרת, בעיקר בזכות כתיבתה המדהימה של הסופרת האניה יאינגיהארה. הספר הזה הוא פשוט יצירת אמנות, אין מילים אחרות לתאר אותו. האניה יאנגיהארה נותנת מכניסה אותנו לעולמם של 4 חברים צעירים בניו יורק בעזרת תיאורים עשירים וכתיבה עוצרת נשימה. בסביבות ה200 עמודים הראשונים הקורא לומד על הדמויות ומתחבר אליהן. אף על פי שלעלילה לוקח זמן להגיע, כתיבתה העוצרת נשימה של נאגיהרה פשוט כל-כך יפה שזה בכלל לא משנה. במהלך הספר אנו חווים את בגרותם של ארבעת הנערים תוך התמקדות בדמות המרכזית- ג'וד. ג'וד עבר טראומה קשה בילדותו והקורא לאט לאט לומד ומקבל חלקים מעברו של ג'וד, תוך כדי שאנו רואים כיצד הוא מתמודד עם הטראומה בחיי היום-יום. מה שמאוד אהבתי בספר הזה זו העובדה שהקורא לא מקבל שום אינדיקציה לתקופה שבה הסיפור מתרחש. הסיפור כל כך מתמקד בטראומה, חברות, חמלה ואהבה שאפילו אין שום התייחסות לזמן שבו הוא מתרחש. אם אתם מעוניינים לקרוא את הספר הזה, יש לקחת בחשבון שיש שם הרבה תיאורים מאוד גרפיים ולא נעימים של אלימות, אונס ופגיעה עצמית. אם אתם רגישים לנושאים האלה הספר הזה הוא בהחלט לא בשבילכם.
חיים קטניםהאניה ינגיהארהביקורת חסרת ספויילרים! יש לציין שקראתי את הספר הזה באנגלית, זה הספר הראשון הלא מתורגם שקראתי, ויש משהו מיוחד בלקרוא בשפה המקורית של הסופרת, בעיקר בזכות כתיבתה המדהימה של הסופרת האניה יאינגיהארה. הספר הזה הוא פשוט יצירת אמנות, אין מילים אחרות לתאר אותו. האניה יאנגיהארה נותנת מכניסה אותנו לעולמם של 4 חברים צעירים בניו יורק בעזרת תיאורים עשירים וכתיבה עוצרת נשימה. בסביבות ה200 עמודים הראשונים הקורא לומד על הדמויות ומתחבר אליהן. אף על פי שלעלילה לוקח זמן להגיע, כתיבתה העוצרת נשימה של נאגיהרה פשוט כל-כך יפה שזה בכלל לא משנה. במהלך הספר אנו חווים את בגרותם של ארבעת הנערים תוך התמקדות בדמות המרכזית- ג'וד. ג'וד עבר טראומה קשה בילדותו והקורא לאט לאט לומד ומקבל חלקים מעברו של ג'וד, תוך כדי שאנו רואים כיצד הוא מתמודד עם הטראומה בחיי היום-יום. מה שמאוד אהבתי בספר הזה זו העובדה שהקורא לא מקבל שום אינדיקציה לתקופה שבה הסיפור מתרחש. הסיפור כל כך מתמקד בטראומה, חברות, חמלה ואהבה שאפילו אין שום התייחסות לזמן שבו הוא מתרחש. אם אתם מעוניינים לקרוא את הספר הזה, יש לקחת בחשבון שיש שם הרבה תיאורים מאוד גרפיים ולא נעימים של אלימות, אונס ופגיעה עצמית. אם אתם רגישים לנושאים האלה הספר הזה הוא בהחלט לא בשבילכם.
חיים קטניםהאניה ינגיהארהביקורת חסרת ספויילרים! יש לציין שקראתי את הספר הזה באנגלית, זה הספר הראשון הלא מתורגם שקראתי, ויש משהו מיוחד בלקרוא בשפה המקורית של הסופרת, בעיקר בזכות כתיבתה המדהימה של הסופרת האניה יאינגיהארה. הספר הזה הוא פשוט יצירת אמנות, אין מילים אחרות לתאר אותו. האניה יאנגיהארה נותנת מכניסה אותנו לעולמם של 4 חברים צעירים בניו יורק בעזרת תיאורים עשירים וכתיבה עוצרת נשימה. בסביבות ה200 עמודים הראשונים הקורא לומד על הדמויות ומתחבר אליהן. אף על פי שלעלילה לוקח זמן להגיע, כתיבתה העוצרת נשימה של נאגיהרה פשוט כל-כך יפה שזה בכלל לא משנה. במהלך הספר אנו חווים את בגרותם של ארבעת הנערים תוך התמקדות בדמות המרכזית- ג'וד. ג'וד עבר טראומה קשה בילדותו והקורא לאט לאט לומד ומקבל חלקים מעברו של ג'וד, תוך כדי שאנו רואים כיצד הוא מתמודד עם הטראומה בחיי היום-יום. מה שמאוד אהבתי בספר הזה זו העובדה שהקורא לא מקבל שום אינדיקציה לתקופה שבה הסיפור מתרחש. הסיפור כל כך מתמקד בטראומה, חברות, חמלה ואהבה שאפילו אין שום התייחסות לזמן שבו הוא מתרחש. אם אתם מעוניינים לקרוא את הספר הזה, יש לקחת בחשבון שיש שם הרבה תיאורים מאוד גרפיים ולא נעימים של אלימות, אונס ופגיעה עצמית. אם אתם רגישים לנושאים האלה הספר הזה הוא בהחלט לא בשבילכם.
צקורו טזאקי חסר הצבע ושנות העלייה לרגל שלוהרוקי מורקמיאחד הספרים האהובים עליי ביותר. המוטיב של הרכבות, הצבעים, הסוריאליסטיות ואיך שכל התיאורים מתקשרים לסיפור. הפנימיות והחיצוניות, איך שצקורו טזאקי רואה את העולם, והדרך שבה העולם בעצם ראה אותו. ספר מדהים ומיוחד.קראתי אותו לפני שנתיים והוא השאיר בי חותם עמוק.
1Q84הרוקי מורקמיקשה לי להחליט אם אהבתי את הספר או לא. משום מה הספר הזה לא סחף אותי כמו שאר הספרים של הרוקי מורקמי. בדרך כלל מורקמי לא נוטה לקיטשיות ולכן לא ידעתי למה לצפות במהלך הקריאה. אני קראתי את כל שלושת הספרים של 1Q84 והרגשתי שכל הטרילוגיה היא עולם ומלואו. כל פעם שפתחתי את הספר נשאבתי לעולם אחר לגמרי, ועם זאת זה היה הספר הכי מתסכל שנתקלתי בו בחיי. -בפסקה הבאה מצוי ספויילר- החלק האחרון של הספר השלישי שבו אאוממה וטנגו נפגשים היה החלק הכי אוויר לנשימה אחרי כל העצבים והמתח שהרגשתי בגוף בזמן שקראתי את הטרילוגיה, וכיאה להרוקי מורקמי אכן נשארו קצוות פתוחים בסיפור. כמעריצה מושבעת של הרוקי מורקמי אני לא מבינה את ההתלהבות סביב הרומן הזה, שלפי דעתי פחות טוב משאר הספרים שלו.
חיים קטניםהאניה ינגיהארהביקורת חסרת ספויילרים! יש לציין שקראתי את הספר הזה באנגלית, זה הספר הראשון הלא מתורגם שקראתי, ויש משהו מיוחד בלקרוא בשפה המקורית של הסופרת, בעיקר בזכות כתיבתה המדהימה של הסופרת האניה יאינגיהארה. הספר הזה הוא פשוט יצירת אמנות, אין מילים אחרות לתאר אותו. האניה יאנגיהארה נותנת מכניסה אותנו לעולמם של 4 חברים צעירים בניו יורק בעזרת תיאורים עשירים וכתיבה עוצרת נשימה. בסביבות ה200 עמודים הראשונים הקורא לומד על הדמויות ומתחבר אליהן. אף על פי שלעלילה לוקח זמן להגיע, כתיבתה העוצרת נשימה של נאגיהרה פשוט כל-כך יפה שזה בכלל לא משנה. במהלך הספר אנו חווים את בגרותם של ארבעת הנערים תוך התמקדות בדמות המרכזית- ג'וד. ג'וד עבר טראומה קשה בילדותו והקורא לאט לאט לומד ומקבל חלקים מעברו של ג'וד, תוך כדי שאנו רואים כיצד הוא מתמודד עם הטראומה בחיי היום-יום. מה שמאוד אהבתי בספר הזה זו העובדה שהקורא לא מקבל שום אינדיקציה לתקופה שבה הסיפור מתרחש. הסיפור כל כך מתמקד בטראומה, חברות, חמלה ואהבה שאפילו אין שום התייחסות לזמן שבו הוא מתרחש. אם אתם מעוניינים לקרוא את הספר הזה, יש לקחת בחשבון שיש שם הרבה תיאורים מאוד גרפיים ולא נעימים של אלימות, אונס ופגיעה עצמית. אם אתם רגישים לנושאים האלה הספר הזה הוא בהחלט לא בשבילכם.
