טוב, ספר מושלם. לא קרוב לשלמות- מושלם. זה הכתיבה היפהפיה, זה העלילה המקורית, אלו הדמויות שאי אפשר שלא לחבב. זו סטפאני מאייר המדהימה.
לכתוב על הספר ביקורת, זה להוריד את ערכו לספר רגיל.
הוא סוחף בטרוף, לא יצא לי מהראש יומיים אחר כך, ועד היום כשאני נזכרת בו, עולה בי תחושה ענוגה של געגוע.
משפטים ציניים ועמוסים בפסיכולוגיה עמוקה. תאורי רגשות עזים ומקוריים. זרימה נהדרת של עלילה, מבנה מעולה של התקדמות הסיפור.
וכל כך קל להזדהות עם גיבורת הסיפור! למרות שהיא חיזר נטול צורה אנושית.
ולאהוב את מי שהיא אוהבת, ולתעב את האויבים שלה, ולהקרע עם הקונפליקטים. וואו, אני יכולה לכתוב עליו לנצח.
לקרוא אותו, דחוף! אם כי, מסתבר שרבים יתיאשו בגלל ההתחלה, עד שקולטים את הרעיון, צריך להתעמק הרבה, ולדפדף שוב ושוב אחורה. אבל אחר כך- המאמץ שווה בגדול!

ספר נוער טוב למרות שי בו הרבה קללות וזה לא הכי מכבד ספר...
אבל עדיין ספר טוב:)

עוד ספר מעניין של סטאפני מאייר