ענתי•לפני 10 שניםסונטת קרויצר ספר מדהים בעינישוטח בפנינו את כל הבעיתיות שבמערכות יחסים בצורה נוקבת ובלתי מתפשרתעל הביקורת של Lidox על סונטת קרויצר [דביר, 1987] מאת ל.נ. טולסטוי
אפרתי•לפני 10 שניםהוא אחת הדמויות הטראגיות ביותר בספרות המודרנית, ולא בגלל מוות או מחלה או סבלאנושי רגיל, אלא בגלל שהקריב את כל חייו לאידיאל שקרי. את עקרונותיו, יחסיו האישיים, את אהבתו ואת אהבתו לאביו. ואחרי המלחמה, כשהוא מיודע למה שהיה לורד דארלינגטון, הוא מבין את הטרגדיה.על הביקורת של Lidox על שארית היום מאת קאזוּאוֹ אישיגוּרוֹ
yaelhar•לפני 10 שניםגם בעיני הספר נפלא.מעניינת תפיסתך את דמות הגיבור. אני לא ראיתי בו דמות קומית. ההפך.על הביקורת של Lidox על שארית היום מאת קאזוּאוֹ אישיגוּרוֹ
שארית היוםקאזוּאוֹ אישיגוּרוֹהגיבור בסיפור זה הוא דמות מאד קומית בעיני. כגודל מודעותו העצמית כן גודל ניתוקו הרגשי - מעצמו ומהסביבה. מצאתי את עצמי צוחקת לא מעט במהלך הקריאה, אך בעיקר אהבתי את האופן בה הדמות בנויה. מאד צפויה ומוגדרת אך מפתיעה כל פעם מחדש בנאמנותה הרדיקלית לעולם המוגבל, הפנימי והחיצוני שבו בחרה להגדיר את חייה. זהו הספר הראשון שקראתי מאת קאזואו אישיגורו ואין ספק שלא האחרון.
שארית היוםקאזוּאוֹ אישיגוּרוֹהגיבור בסיפור זה הוא דמות מאד קומית בעיני. כגודל מודעותו העצמית כן גודל ניתוקו הרגשי - מעצמו ומהסביבה. מצאתי את עצמי צוחקת לא מעט במהלך הקריאה, אך בעיקר אהבתי את האופן בה הדמות בנויה. מאד צפויה ומוגדרת אך מפתיעה כל פעם מחדש בנאמנותה הרדיקלית לעולם המוגבל, הפנימי והחיצוני שבו בחרה להגדיר את חייה. זהו הספר הראשון שקראתי מאת קאזואו אישיגורו ואין ספק שלא האחרון.
סונטת קרויצר [דביר, 1987]ל.נ. טולסטויסונטת קרויצר הפתיע אותי בתקפות רעיונותיו לגבי מעמד האשה בחברה, ועצם העובדה שהסיפור נכתב ב-1889 מעמידה זאת באור מרשים אף יותר. אמנם קנאה עומדת במרכז הסיפור אך דוקא עלי השאירה רושם ההפרדה שעשה המספר בין קנאה לאהבה אושר המשפחה הוא אחד הסיפור היותר קוהרנטים שנתקלתי בהם בתיאורו מהי התאהבות. אך הוא אינו מסתפק בכך ומעביר אותנו גם את הגשר שמחבר בין ההתאהבות לאהבה בחיי הנישואין. שלוש מיתות לא הותיר בי רושם מיוחד וסופה היה מסוג הסיפורים שחיכיתי שיסתיימו...
סונטת קרויצר [דביר, 1987]ל.נ. טולסטויסונטת קרויצר הפתיע אותי בתקפות רעיונותיו לגבי מעמד האשה בחברה, ועצם העובדה שהסיפור נכתב ב-1889 מעמידה זאת באור מרשים אף יותר. אמנם קנאה עומדת במרכז הסיפור אך דוקא עלי השאירה רושם ההפרדה שעשה המספר בין קנאה לאהבה אושר המשפחה הוא אחד הסיפור היותר קוהרנטים שנתקלתי בהם בתיאורו מהי התאהבות. אך הוא אינו מסתפק בכך ומעביר אותנו גם את הגשר שמחבר בין ההתאהבות לאהבה בחיי הנישואין. שלוש מיתות לא הותיר בי רושם מיוחד וסופה היה מסוג הסיפורים שחיכיתי שיסתיימו...
שארית היוםקאזוּאוֹ אישיגוּרוֹהגיבור בסיפור זה הוא דמות מאד קומית בעיני. כגודל מודעותו העצמית כן גודל ניתוקו הרגשי - מעצמו ומהסביבה. מצאתי את עצמי צוחקת לא מעט במהלך הקריאה, אך בעיקר אהבתי את האופן בה הדמות בנויה. מאד צפויה ומוגדרת אך מפתיעה כל פעם מחדש בנאמנותה הרדיקלית לעולם המוגבל, הפנימי והחיצוני שבו בחרה להגדיר את חייה. זהו הספר הראשון שקראתי מאת קאזואו אישיגורו ואין ספק שלא האחרון.
שארית היוםקאזוּאוֹ אישיגוּרוֹהגיבור בסיפור זה הוא דמות מאד קומית בעיני. כגודל מודעותו העצמית כן גודל ניתוקו הרגשי - מעצמו ומהסביבה. מצאתי את עצמי צוחקת לא מעט במהלך הקריאה, אך בעיקר אהבתי את האופן בה הדמות בנויה. מאד צפויה ומוגדרת אך מפתיעה כל פעם מחדש בנאמנותה הרדיקלית לעולם המוגבל, הפנימי והחיצוני שבו בחרה להגדיר את חייה. זהו הספר הראשון שקראתי מאת קאזואו אישיגורו ואין ספק שלא האחרון.