נותרתי ללא מילים..רוצה לכתוב משהו על הספר הזה ופשוט כל המילים קטנות עליו.
תעשו טובה לעצמכם ותקראו ותבינו כמה שפר עליכם גורלכם!

אוח,טטיאנה ואלכסנדר..אלכסנדר וטטיאנה..שורה וטטיאשה.
כתבתי ביקורת על "גן הקיץ" האחרון בסדרה,אבל משום מה על הראשון לא כתבתי. עכשיו שיש לי קצת זמן פנוי ומגרד לי ממש לכתוב ביקורת כי הייתה לי תקופת יובש קצרה החלטתי ללכת על זה.
לא בדיוק ידעתי למה אני נכנסת . בדפים הראשונים יש תמונת מצב טרום מלחמתית,שאפשר להרגיש את המלחמה בפתח. פאולינה העבירה את החרדה מהלא נודע באופן מושלם. נערה תמימה שמטיילת ברחובות לנינגרד בקלות דעת כשהגרמנים כל כך קרובים. לגורל היו תוכניות משלו,ובעוד אתה בתחילה מצקצק כמבוגר יבשושי ואומר "אוף,מה זו החוסר אחריות הזו?! המלחמה בפתח!" מהר מאוד אתה מקבל תפנית. ההתאהבות הנואשת הזו ממבט ראשון היא דבר שמוכר לי על בשרי ולא יכלתי שלא להתרגש. הכמיהה הזו (אני כל כך מנסה שלא לעשות לכם ספוילרים) למשהו שבאותם רגעים נראית ככמיהה למשהו לא מושג היא כל כך כואבת וניתן להזדהות איתה. התסכול לסביבה שלא מבינה.ההלם הזה שפתאום נכנסים למצב חדש-למלחמה. מוצגות לנו המון דמויות שחלקן בעלות נוכחות גדולה יותר או פחות אבל נקשרים לכל אחת ואחת מהן וחרדים לגורלה כאילו אנו יושבים עם משפחת מטאנובה בדירה הקטנטנה בלנינגרד. אלכסנדר הוא עוגן,הוא המושיע של טטיאנה. אנחנו שונאים אותו ומתאהבים בו ושונאים אותו שוב ורק רוצים שיסתדר. מה שכן,וכאן אני מזהירה אם אתם באמצע קריאת הספר או תחילתו הפסיקו לקרוא כי אני עושה לכם ספוילר עכשיו- מציק לי שפאולינה פחות או יותר "מחקה" את המשפחה שלה ונתנה את ה"אור הירוק" לתחילתו הרשמית של הרומן. אבל בעצם,מי אני בכלל.זו הייתה מלחמה,והמון נשמות אבדו בצורה שבה מתואר בסיפור. אבל אי אפשר שלא להתרגש.אני בזמן קריאת הסיפור הרגשתי כאילו אני צופה בטלנובלה ,או כאילו אני באמת נמצאת ברקע כזבוב על הקיר וצופה במתרחש.מדווחת לחברות שלי כל יום על ההתקדמות בסיפור כאילו הם חברים שלי."קיבינימאט עם האלכסנדר הזה". לפי דעתי זה הספר הכי טוב בסדרה ופאולינה עשתה ,סך הכל,עבודה מצוינת.לא יכולה לתאר לעצמי כמה שעות ימים וחודשים ושנים היא בילתה בלאסוף מידע על התקופה הנוראית הזו. מהדברים שהציקו לי היו התיאורים המיניים שהיו בהשוואה לשאר הקטעים בספר פשוט מביכים במקום להיות אירוטיים. בקיצור חברים-הספר הראשון הוא הכי מומלץ וסביר להניח שתמצאו את עצמכם נוהרים לחנות הספרים הקרובה כדי לקרוא את האחרים ולהמשיך עם אלכסנדר וטטיאנה לעוד קצת הרפתקאות.

אני מבינה שמי שקרא את "גן הקיץ" קרא את שני הספרים הקודמים, אז ברשותכם אני רוצה להגיב כאן על כל הטרילוגיה.

התחיל מ"פרש הברונזה" פשוט מדהים!!! ספר סוחף, עלילת מתח וסיפור רומנטי, כל כך עצוב, אמיתי, מרתק, מרגש, אין לי מילים לתאר את הספר הזה! במקום ללכת לישון שכבתי וקראתי אותו עד הבוקר...לא יכולתי להתנתק ממנו...

"טטיאנה ואלכסנדר" - ספר מעולה!!! כמו הקודם..
טטיאנה האמיצה נקלעת למציאות אחרת קשה בלי אלכסנדר נסיך החלומות, ומתחילה לפעול בהתאם... הסיפור סוחףף ומרתק ביותר.

הספר השלישי האחרן "גן הקיץ" - ספר נחמד.
אהבתם של טטיאנה ואלכסנדר שרדה את המלחמה, והם מנסים להתמודד עם החיים שאחרי..
לדעתים אפשר היה לקצץ קצת מהעמודים, הרגיש לי קצת נמרח לפעמים, והיו קטעים שחזרו על עצמם מהעבר.
אבל בסופו של דבר הספר נחמד מאוד ושווה קריאה!

אני ממש שמחה שיצא לי לקרוא את הספרים האלה.
וגם אחרי שסיימתי את הקריאה המשכתי לחשוב על טטיאנה אלכסנדר כאילו אני מכירה אותם מהחיים.
אז אל תוותרו, תקראו ותהנו :)