ביקורת ספרותית על אהבה כואבת - שירי - אהבה כואבת #1 מאת רם אורן

---

אתחיל מהסוף: זה הספר הכי מרושל שקראתי מזה זמן רב. תיכף אסביר למה, אבל אתחיל בזה שחברתי תבדל"א ממש הכריחה אותי לקרוא את הספר הזה. הרי הודעתי אחרי כבשה שחורה של רם אורן שסיימתי איתו. ואיך עשתה זאת המתוחכמת? הציבה בפניי אתגר. למצוא לפחות שלוש טעויות עריכה בספר ואני הרי חובב אתגרים. מצאתי הרבה יותר ומי שטרם קרא ומתכוון להקדיש לספר הזה כמה שעות, שייפרד כבר עתה מהביקורת שלי כי יהיו בה ספויילרים והיא תהיה כואבת. נו, מתברר שלא רק האהבה כואבת. גם הביקורת. הבנת את זה שירי?
ועכשיו לממצאים:
1. מחמוד מספר למפעיל שלו שהוריו אימצו ילד יהודי. המפעיל שואל לגילו של הילד ומחמוד עונה 10-11. שני פרקים מאוחר יותר מתברר שהילד רק בן שש.
2. שירי משתחררת מבית החולים, מגיעה לביתה בטבריה ואוספת מתיבת הדואר מכתב מעורך דין בצפת ושמה אותו בתיקה. כמה פרקים מאוחר יותר מגיע לביתה בטבריה הקצין הבריטי שמאוהב בה, אוסף מתיבת הדואר את אותו מכתב שהיא כבר נטלה, קורא אותו ומחזיר אותו לתיבה במטרה לראות אם היא תאסוף אותו וכך יוודע לו שהיא חזרה הביתה.
3. נחזור לילד דני, שהוריו והורי אמו נהרגו בהתקפה על מכוניתם כשחזרו מאירוע משפחתי ולא רק שהוא שרד, אלא עוד באותו לילה נאסף על ידי רופא ערבי שמאמץ אותו. אין שום הסבר, אפילו המטופש ביותר, איך איש לא חיפש אחרי הילד, שהרי במקום נמצאו רק ארבע גופות.
4. ועדיין דני. לאורך מחצית מהספר הוא חי כערבי, שונא יהודים, בטוח שצריך להרוג את כולם, וגם כשמספרים לו שהוא יהודי הוא עדיין רוצה להיות ערבי. זכותו. אבל אז, ברגע אחד, הוא הופך ליהודי נלהב שרק רוצה להרוג את כל הערבים. שום תהליך אין במהפך הזה.
5. ועדיין מהפכים לא מוסברים. שירי, שכל מעייניה נתונים לכסף ועושר מוותרת בלי מחשבה שנייה על ירושה שהיא מקבלת מאחד ממאהביה לטובת בתו של המאהב שהיא כלל אינה מכירה. ממש חסידת אומות העולם.
6. ועוד קצת שירי. היא שונאת את הקצין הבריטי שרוצה להתחתן איתה, מנסה לנער אותו מעליה בכל הזדמנות, אבל ברגע שהיא מגלה שהיא בהריון אין לה עניין לגלות מי האבא האמיתי אלא מחליטה להינשא לו. עכשיו, אם היה מדובר בדמות פוחזת, זה אולי היה מתקבל על הדעת, אבל שירי מוצגת עד אותו רגע כאישה קרה, מחושבת ומתוחכמת מכדי לקבל החלטה שכזאת.
7. ולקצין הבריטי, שמוכן לעשות הכול עבור שירי, כולל לקחת שוחד ולשדוד בנק והעיקר ששירי תסכים להינשא לו. ומה קורה ברגע שהיא אומרת לו כן ושהיא נושאת ברחמה את ילדו? הוא מכה אותה ועוזב.
8. ומחזור לשירי. היא מתנתקת ממשפחתה ועוברת לגור בטבריה. היא שולחת להם מכתבים וכסף והם אף פעם לא מגיעים לבקר אותה למרות הקשר החזק שהמחבר מנסה ליצור רושם שקיים בינה לבין אחותה. הגיוני? לא.
9. ועכשיו לשפה. אחידות תהומית שוררת בין כל הדמויות. כולם מדברים אותו הדבר. יש בזה אולי מן ההיגיון לנוכח התקופה, עד שילדה בת 14 משתמשת במשפט, "אני אנבול כמו צמח בלי מים". נו באמת? זה משפט מתאים לסרט בורקס ערבי, וגם לא לילדה בגיל הזה. בכלל, כל הדיאלוגים שבהם נוטלים חלק הילדים דני ובאשירה (מהמר שהם יתאהבו בחלק השני) עם מבוגרים נעשים בשפה גבוהה שלא מתאימה לילדים, בטח לא בשנות ה-30 וה-40 שבהן מתרחשת העלילה.
10. בדיוק כפי ששום דבר בהתנהגות של הדמויות לא מוסבר ולא הגיוני, כך גם אין בספר שום תיאור של התקופה. הכול פלקטי. כאילו מישהו החליט שצריך לסיים את הספר ומהר כי צריך לכתוב עוד שניים בטרילוגיה המובטחת.
11. ושום מילה על טעויות הדפוס בספר (שחירי חרב במקום שכירי חרב וכדומה) ועל עבודת סדר איומה (משפטים שנחתכים באמצע שורה וממשיכים בשורה לאחר מכן, רווחים מיותרים וכדומה).

ועכשיו תחשבו בטח שאין סיכוי שאקרא את החלק השני בטרילוגיה. ובכן, בהחלט כן אבל רק למען האתגר כמה טעויות עריכה אמצא הפעם. ובלי קשר, אם רם אורן רוצה את שירותי העריכה שלי - לא עסקתי בכך אבל נראה לי שאני מתאים לתפקיד - שישלח לי הודעה לאינבוקס.

» ביקורות נוספות של קורא בסופש
» ביקורות נוספות על אהבה כואבת - שירי - אהבה כואבת #1