אבי הפנטזיה זה מי שהוא. לא היה כטולקין וכנראה שגם לא יהיה. מה שיפה בסיפור שלו זה שרובו יכול להתחבר לרוב התקופות של הזמן, לא כמו אצלנו עם המחשב והאייפוני, שתוך עשרים שנה אף אחד כבר לא יקרא ספר ישן, חוץ מאת הארי פוטר, גם קלאסה בפני עצמה. אבל בואו נחזור לטולקין. הוא הצליח להפוך את הסיפורים למציאות ואף ליצור יצורים חביבים וחטטנים כמו ההוביטים. העלילה הציורית והתיאורים שלו לא משאירים ספק, הוא הכי טוב. אם אתם לא מוכנים לספר והוא קשה לכם מדי תחכו ותקראו בזמן אחר. אל תזנחו אותו לתמיד כי אתם לא יודעים מה אתם מפסידים. עם הזמן מופיעים יותר ויותר חיקויים לטולקין שאי אפשר לספור כבר, אבל עלילה כמו של טולקין לא הצליחו לשלוף. לכל מי שרוצה לכתוב ספר בעצמו, שיקח דוגמא. אדם שיצר עולם ממוחו בלבד, וחיבר אותו עד שנהיה מושלם. בסיפור שלו יש את כל הסוגים של הדמויות שיש גם אצלנו, רק בדמויות בדיוניות, שלפעמים נראות לי מציאותיות יותר מהעולם הריאליסטי. הנה למשל ההוביטים, רובם מחטטים בעניינים שלא שלם ולא נותנים פרטיות לאף אחד, ובכל זאת כמעט שלא מוכנים לשמוע מה קורה מחוץ לבועה שלהם, ואני מוכן להתערב שזה מזכיר לכם כמה אנשים. אז בכל אופן, טולקין לקח את הז'אנר הזה והציב לו רף כ"כ גבוה, שמי שיעבור אותו צריך לקבל שיא גינס. טולקין מתגרה בכם וקורא תיגר. מי הסופר שינסה לעבור את הרף הזה? חמש כוכבים מחמש, ומגיע לו יותר

קראתי את הספר לפני שנה בערך, והיו לי חילוקי דעות בעניין. מצד אחד אני לא סובל את הדמות של ג'ייסון, לא בגלל שהוא מתחרה עם פרסי על המנהיגות, אלא בגלל האישיות המושלמת שלו. בניגוד לדמויות האחרות של ריירדן, הוא פשוט לא מציאותי. אבל בסך-הכול הוא לא היה יותר מדי מאכזב. האמת שציפתי לו כל החופש לפני וקצת התאכזבתי מהעלילה, אבל בסופו של דבר ריק ריירדן לא מצליח לשעמם אותנו עם העלילות היותר ויותר לא הגיוניות שלו ואפילו להצחיק לפעמים. הסופר הקפיד להשאיר אותנו במתח לקראת הספר הבא, מה שיכניס לו כנראה עוד הרבה כסף, מה שמביא אותי לנושא הבא. ריק נהיה מוכר פשוט. הוא פחות משקיע בדמויות ובמה שקורה להם ואפילו במציאותיות שהייתה בספרים הראשונים, והכתיבה העמוסה שלו יחסית לספרים הראשונים והקלילים קצת אכזבה אותי. זה מובן מאליו שאני אקרא את הספר, אבל עד עכשיו פרסי ג'קסון היה בתחרות כלשהי עם הארי פוטר (לדעתי) אבל עכשיו הארי עקף אותו בהרבה. בהארי פוטר הסופרת לא מראה שום מאמץ להיות מסחרית וזה מה שעושה את הספרים שלה כ"כ יפים, בניגוד לספרים האחרונים של ריירדן. בכל זאת מצפה לספר הבא, ומקווה שיהיה פחות מאכזב מהקודם.

אבי הפנטזיה זה מי שהוא. לא היה כטולקין וכנראה שגם לא יהיה. מה שיפה בסיפור שלו זה שרובו יכול להתחבר לרוב התקופות של הזמן, לא כמו אצלנו עם המחשב והאייפוני, שתוך עשרים שנה אף אחד כבר לא יקרא ספר ישן, חוץ מאת הארי פוטר, גם קלאסה בפני עצמה. אבל בואו נחזור לטולקין. הוא הצליח להפוך את הסיפורים למציאות ואף ליצור יצורים חביבים וחטטנים כמו ההוביטים. העלילה הציורית והתיאורים שלו לא משאירים ספק, הוא הכי טוב. אם אתם לא מוכנים לספר והוא קשה לכם מדי תחכו ותקראו בזמן אחר. אל תזנחו אותו לתמיד כי אתם לא יודעים מה אתם מפסידים. עם הזמן מופיעים יותר ויותר חיקויים לטולקין שאי אפשר לספור כבר, אבל עלילה כמו של טולקין לא הצליחו לשלוף. לכל מי שרוצה לכתוב ספר בעצמו, שיקח דוגמא. אדם שיצר עולם ממוחו בלבד, וחיבר אותו עד שנהיה מושלם. בסיפור שלו יש את כל הסוגים של הדמויות שיש גם אצלנו, רק בדמויות בדיוניות, שלפעמים נראות לי מציאותיות יותר מהעולם הריאליסטי. הנה למשל ההוביטים, רובם מחטטים בעניינים שלא שלם ולא נותנים פרטיות לאף אחד, ובכל זאת כמעט שלא מוכנים לשמוע מה קורה מחוץ לבועה שלהם, ואני מוכן להתערב שזה מזכיר לכם כמה אנשים. אז בכל אופן, טולקין לקח את הז'אנר הזה והציב לו רף כ"כ גבוה, שמי שיעבור אותו צריך לקבל שיא גינס. טולקין מתגרה בכם וקורא תיגר. מי הסופר שינסה לעבור את הרף הזה? חמש כוכבים מחמש, ומגיע לו יותר

אבי הפנטזיה זה מי שהוא. לא היה כטולקין וכנראה שגם לא יהיה. מה שיפה בסיפור שלו זה שרובו יכול להתחבר לרוב התקופות של הזמן, לא כמו אצלנו עם המחשב והאייפוני, שתוך עשרים שנה אף אחד כבר לא יקרא ספר ישן, חוץ מאת הארי פוטר, גם קלאסה בפני עצמה. אבל בואו נחזור לטולקין. הוא הצליח להפוך את הסיפורים למציאות ואף ליצור יצורים חביבים וחטטנים כמו ההוביטים. העלילה הציורית והתיאורים שלו לא משאירים ספק, הוא הכי טוב. אם אתם לא מוכנים לספר והוא קשה לכם מדי תחכו ותקראו בזמן אחר. אל תזנחו אותו לתמיד כי אתם לא יודעים מה אתם מפסידים. עם הזמן מופיעים יותר ויותר חיקויים לטולקין שאי אפשר לספור כבר, אבל עלילה כמו של טולקין לא הצליחו לשלוף. לכל מי שרוצה לכתוב ספר בעצמו, שיקח דוגמא. אדם שיצר עולם ממוחו בלבד, וחיבר אותו עד שנהיה מושלם. בסיפור שלו יש את כל הסוגים של הדמויות שיש גם אצלנו, רק בדמויות בדיוניות, שלפעמים נראות לי מציאותיות יותר מהעולם הריאליסטי. הנה למשל ההוביטים, רובם מחטטים בעניינים שלא שלם ולא נותנים פרטיות לאף אחד, ובכל זאת כמעט שלא מוכנים לשמוע מה קורה מחוץ לבועה שלהם, ואני מוכן להתערב שזה מזכיר לכם כמה אנשים. אז בכל אופן, טולקין לקח את הז'אנר הזה והציב לו רף כ"כ גבוה, שמי שיעבור אותו צריך לקבל שיא גינס. טולקין מתגרה בכם וקורא תיגר. מי הסופר שינסה לעבור את הרף הזה? חמש כוכבים מחמש, ומגיע לו יותר

אבי הפנטזיה זה מי שהוא. לא היה כטולקין וכנראה שגם לא יהיה. מה שיפה בסיפור שלו זה שרובו יכול להתחבר לרוב התקופות של הזמן, לא כמו אצלנו עם המחשב והאייפוני, שתוך עשרים שנה אף אחד כבר לא יקרא ספר ישן, חוץ מאת הארי פוטר, גם קלאסה בפני עצמה. אבל בואו נחזור לטולקין. הוא הצליח להפוך את הסיפורים למציאות ואף ליצור יצורים חביבים וחטטנים כמו ההוביטים. העלילה הציורית והתיאורים שלו לא משאירים ספק, הוא הכי טוב. אם אתם לא מוכנים לספר והוא קשה לכם מדי תחכו ותקראו בזמן אחר. אל תזנחו אותו לתמיד כי אתם לא יודעים מה אתם מפסידים. עם הזמן מופיעים יותר ויותר חיקויים לטולקין שאי אפשר לספור כבר, אבל עלילה כמו של טולקין לא הצליחו לשלוף. לכל מי שרוצה לכתוב ספר בעצמו, שיקח דוגמא. אדם שיצר עולם ממוחו בלבד, וחיבר אותו עד שנהיה מושלם. בסיפור שלו יש את כל הסוגים של הדמויות שיש גם אצלנו, רק בדמויות בדיוניות, שלפעמים נראות לי מציאותיות יותר מהעולם הריאליסטי. הנה למשל ההוביטים, רובם מחטטים בעניינים שלא שלם ולא נותנים פרטיות לאף אחד, ובכל זאת כמעט שלא מוכנים לשמוע מה קורה מחוץ לבועה שלהם, ואני מוכן להתערב שזה מזכיר לכם כמה אנשים. אז בכל אופן, טולקין לקח את הז'אנר הזה והציב לו רף כ"כ גבוה, שמי שיעבור אותו צריך לקבל שיא גינס. טולקין מתגרה בכם וקורא תיגר. מי הסופר שינסה לעבור את הרף הזה? חמש כוכבים מחמש, ומגיע לו יותר

אבי הפנטזיה זה מי שהוא. לא היה כטולקין וכנראה שגם לא יהיה. מה שיפה בסיפור שלו זה שרובו יכול להתחבר לרוב התקופות של הזמן, לא כמו אצלנו עם המחשב והאייפוני, שתוך עשרים שנה אף אחד כבר לא יקרא ספר ישן, חוץ מאת הארי פוטר, גם קלאסה בפני עצמה. אבל בואו נחזור לטולקין. הוא הצליח להפוך את הסיפורים למציאות ואף ליצור יצורים חביבים וחטטנים כמו ההוביטים. העלילה הציורית והתיאורים שלו לא משאירים ספק, הוא הכי טוב. אם אתם לא מוכנים לספר והוא קשה לכם מדי תחכו ותקראו בזמן אחר. אל תזנחו אותו לתמיד כי אתם לא יודעים מה אתם מפסידים. עם הזמן מופיעים יותר ויותר חיקויים לטולקין שאי אפשר לספור כבר, אבל עלילה כמו של טולקין לא הצליחו לשלוף. לכל מי שרוצה לכתוב ספר בעצמו, שיקח דוגמא. אדם שיצר עולם ממוחו בלבד, וחיבר אותו עד שנהיה מושלם. בסיפור שלו יש את כל הסוגים של הדמויות שיש גם אצלנו, רק בדמויות בדיוניות, שלפעמים נראות לי מציאותיות יותר מהעולם הריאליסטי. הנה למשל ההוביטים, רובם מחטטים בעניינים שלא שלם ולא נותנים פרטיות לאף אחד, ובכל זאת כמעט שלא מוכנים לשמוע מה קורה מחוץ לבועה שלהם, ואני מוכן להתערב שזה מזכיר לכם כמה אנשים. אז בכל אופן, טולקין לקח את הז'אנר הזה והציב לו רף כ"כ גבוה, שמי שיעבור אותו צריך לקבל שיא גינס. טולקין מתגרה בכם וקורא תיגר. מי הסופר שינסה לעבור את הרף הזה? חמש כוכבים מחמש, ומגיע לו יותר