הספר ערבסקות הוא ספר אינטלגנטי וכתוב כמו כישוף. הסיפור כתוב כמו ערבסקה, באופן מפותל, ציורי, שעושה מעגל שלם לפני שהוא חוזר בחזרה לנקודה ממנה יצא. הספר מספר על משפחה פלשתינית מכפר ערבי בגליל, ומתאר במקביל את סיפורו של בן המשפחה, ילד שבגר שזיכרונותיו מורכבים מהסיפורים האישיים של משפחתו, ומיזכרונות קולקטיביים של העם הערבי מתחילת המאה העשרים. כמו בספרים של ס.יזהר, עמוס עוז, מאיר שלו, גם כאן אין קול אחד דומיננטי, אלה קולותיהם של רבים מהאנשים המרכיבים את האוכלוסיה המזרח תיכונית המורכבת. ערבים ויהודים, ישראלים ופלסטינאים, כלואים בתוך עולמו כל אחד, ומונעים על ידי החלומות שנראים בלתי אפשריים. לטעמי הספר מורכב בצורה יפהפיה, ומתאים למי שרוצה להרגיש ולהתענג על המורכבות הערפילית שלו.

לעומת קול צעדינו, ספר מופלא וגדול, והכלה סגרה את הדלת הוא ספר סתמי. הספר לא מצליח להיכנס לעומק, חוזר על תיאורים שחוקים של חיי נפש "בורגניים" של אנשים מרוחקים מעצמם וכאובים המדמים להיות מאושרים. אבל למה לקרוא בדיוק עוד ספר כזה? הדמויות הכי מעניינות - הסבתא, בת דמותה של הסבתא מקול צעדינו, ובן הדוד, מקבלות מעט מדי זמן "במה". דווקא עליהן היה מעניין להרחיב. ובכלל אין הסברים אמיתיים לכאבים, ויש מעיין "טראומה" המעיבה על הכל אבל אינה מפורקת. הכתיבה מהוקצעת ו"נכונה", וזהו.

הגעתי לספר אחרי המון המלצות עליו מפוסטים שונים. התחלתי אותו בהיסוס- הכתיבה נראתה לי פשוטה ודלה וכך המיקום של העלילה. אך סיימתי את הקריאה תוך כ-24 שעות. בסופו של דבר, זהו ספר שגורם להזדהות עמוקה עם הגיבורה וכמו שכתבו בעבר, הסופרת מצליחה לספר מנקודת מבטה של נערה בלי להתיילד. למרות שהספר קצר, הוא הולך איתי בעדינותו ובעולם שהוא שרטט סביב כבר שבוע וחצי מאז סיום הקריאה. השפה שומרת על אחידות- היא תמיד ישירה ופשוטה גם כשהיא מתארת התרחשויות קשות שקורות לגיבורה, וזה סוד הקסם של הספר. אני מרגישה שביקרתי בעולם של מרי הנערה, שחייתי איתה את השנה המתוארת שעברה עליה ושהצצתי לתוך עולמה. הפשטות מאפשרת קסם, קפיצה לתוך העולם של הנערה בכפר באירלנד במאה ה-19. אני ממליצה.

מה אומר על הספר המופלא הזה? מצאתי אותו קטן ומתפורר בספרייה של אמי, ולקח לי שנים להגיע אליו. הספר שאב אותי אליו מהשנייה הראשונה, פלאת' כותבת באופן אישי כל כך, על מישהי עם עיניים גדולות ובלי עור שיגן עליה. הניכור והזרות שהיא חשה אל מול העולם המלא בקודים חברתיים והעמדות פנים, אל מול הרגישות החושפנית שלה, גרמו לי להזדהות עמוקה. הגיבורה האינטליגנטית והמבולבלת נוחתת אל תוך העולם הגדול כשמצד אחד פועמת בה תשוקה להצליח בגדול, לראות ולטרוף הכל, ומצד שני ניכור וזרות מהפלסטיקיות של העולם המקיף אותה. גם החלק השני מתאר בצורה יפהפיה את מחשבותיה של אישה צעירה שהחלומות שלה בוקעים ממנה בתשוקה, מציתים את דמיונה, והחכמה היתרה שלה מסחררת את ראשה, אבל עומס הרגשות מבלבל אותה והיא חשה איך הכל סביבה מבשיל ואז נרקב. זה ספר מדוייק וחכם, והוא מצטרף לרשימת הגדולים של הסופרות הפמיניסטיות שהקדימו את זמנן.

הגעתי לספר אחרי המון המלצות עליו מפוסטים שונים. התחלתי אותו בהיסוס- הכתיבה נראתה לי פשוטה ודלה וכך המיקום של העלילה. אך סיימתי את הקריאה תוך כ-24 שעות. בסופו של דבר, זהו ספר שגורם להזדהות עמוקה עם הגיבורה וכמו שכתבו בעבר, הסופרת מצליחה לספר מנקודת מבטה של נערה בלי להתיילד. למרות שהספר קצר, הוא הולך איתי בעדינותו ובעולם שהוא שרטט סביב כבר שבוע וחצי מאז סיום הקריאה. השפה שומרת על אחידות- היא תמיד ישירה ופשוטה גם כשהיא מתארת התרחשויות קשות שקורות לגיבורה, וזה סוד הקסם של הספר. אני מרגישה שביקרתי בעולם של מרי הנערה, שחייתי איתה את השנה המתוארת שעברה עליה ושהצצתי לתוך עולמה. הפשטות מאפשרת קסם, קפיצה לתוך העולם של הנערה בכפר באירלנד במאה ה-19. אני ממליצה.

הגעתי לספר אחרי המון המלצות עליו מפוסטים שונים. התחלתי אותו בהיסוס- הכתיבה נראתה לי פשוטה ודלה וכך המיקום של העלילה. אך סיימתי את הקריאה תוך כ-24 שעות. בסופו של דבר, זהו ספר שגורם להזדהות עמוקה עם הגיבורה וכמו שכתבו בעבר, הסופרת מצליחה לספר מנקודת מבטה של נערה בלי להתיילד. למרות שהספר קצר, הוא הולך איתי בעדינותו ובעולם שהוא שרטט סביב כבר שבוע וחצי מאז סיום הקריאה. השפה שומרת על אחידות- היא תמיד ישירה ופשוטה גם כשהיא מתארת התרחשויות קשות שקורות לגיבורה, וזה סוד הקסם של הספר. אני מרגישה שביקרתי בעולם של מרי הנערה, שחייתי איתה את השנה המתוארת שעברה עליה ושהצצתי לתוך עולמה. הפשטות מאפשרת קסם, קפיצה לתוך העולם של הנערה בכפר באירלנד במאה ה-19. אני ממליצה.