"המקום הזה מוזר, יוצא דופן ומעניין. אין שום דבר דומה לו אצלנו בבית. בני האדם כולם מטורפים. הארץ מטורפת. החיות מטורפות. הטבע עצמו מטורף. האדם הוא תופעה מסקרנת ביותר. כשהוא ממש במיטבו, הוא כמו מלאך מהמין הנחות ביותר. במירעו, הוא בלתי ניתן לתיאור, מעבר לכל דמיון. ומעל לכל, הוא תמיד בדיחה גרועה. אבל הוא, בחוסר טעם וברצינות גמורה, קורא לעצמו "היצירה האצילית ביותר של אלוהים".

בגיל צעיר מאד איבדתי את

את מרק טווין הפילוסוף, הציניקן, שובר המוסכמות ומדבר בלי כחל וסרק, פגשתי בשירותי בסדיר כאשר התאשפזתי בבית חולים כתוצאה מתאונה עם מכלית תדלוק. אם אתם מודאגים, למכלית שלום, ..גם לי. הדבר לא מנע מגורלי לשרת כטנקיסט בכל מלחמות ישראל על לשחרורי בגיל 45.
הפואנטה היא שקיבלתי ספר בשם "סיפורים קצרים של מרק טווין", ספר מרתק שהחזרתי לספריית הועד למען החייל בתום הקריאה.
בספר ההוא נוגע מרק טווין בגן העדן מנק

אולי בגלל שאני אתאיסט מאז ומתמיד בערך הביקורת של טווין על הדת כאן לא העיפה לי את המוח יותר מדי, אבל זה מה שקרה.. קראתי את הספר בריצה חצי משועממת אחרי הפתיחה הנהדרת.
המכתבים של השטן, קונספט שנשמע מגניב בטירוף, הם פשוט סיפור מחדש של קטעי תנ"ך מהשטן לחבריו המלאכים, עם ביקורת ולעג על הנצרות. אין כאן ממש עלילה או משהו מעבר לפרולוג. הביקורת של טווין נחמדה ואני מסכים עם רובה, אבל אני לא צריך את טווין בש

ספר משעשע בתחילתו. מתאר אירועים תנכיים מספר בראשית בהומור וציניות חריפה. זה מצחיק וכיף במיוחד כשאתה מכיר את פרושי המקור.
עם כי סוף הספר מסתיים בציניות ביקורתית וכואבת כלפי הדת והאלוהות. ציניות שמאחוריה שמעתי כאב גדול . של המחבר. על הסבל שמסתובב בעולם ללא הסבר.

כתוב יפה.