דמיינו לכם סרט איטלקי, כשמישהו מספר את הסיפור הרקע בקול מונוטוני באיטלקית מדוייקת. האירועים על המסך דרמטיים, אבל הקול המונוטוני עוד מעצים את הדרמה. כך קוראים את מוראביה.
אוסף הסיפורים כאן אינו אחיד ברמתו. אבל כמה סיפורים כאן מהנים מאוד. בסיפור "השטן אינו יכול להציל את העולם" חל היפוך תפקידים משעשע כשהשטן בא להחתים מישהו על קבלת נשמתו באם יכשל בהתחייבותו. מדובר במישהו שיהפוך למדען והוא מקבל מהשטן

זה כנראה האחרון באיזה רצף לא אופייני של ספרי מתח שאני קוראת, משהו שהתחיל בטרק עם השלישי של גלברייט ואיכשהו זה נמשך ולא עצרתי.

הגיבור הוא היסטוריון שמגיע לרוסיה לאיזה כנס שקשור לפתיחת הארכיונים הרוסיים ועל הדרך מתגלגל למרדף אחרי מחברת שהיתה שייכת לסטלין ונגנבה רגע לפני שהוא מת. רוסיה שהאריס מתאר לא נראית כמו מעצמה, לא בירתה וודאי לא הפרובינציות שלה. 

לא מזמן קראתי את "נעורים חסרי מנוח" של פאו

כל פעם שאני רואה תמונת אשליה מהסוג הזה, אני אומרת לעצמי 'יאללה, הכל כבר ידוע. המוח חוסם. אם אסתכל טוב, בסוף אראה את זה'.
אז זהו. שלא.
אם לא יודעים מה מסתתר בתוך הקיר (ומה כבר יכולים להסתיר בתוך קיר??), לא רואים את זה. כשכבר יודעים מה מסתתר בתוך הקיר, אז רואים רק את זה ומופתעים איך לא ראינו את זה קודם:

http://www.mediafire.com/convkey/51dc/khi3ihoxmzr8652zg.jpg?size_id=6

קורקי ויטרס הוא ב

שם מטעה - סה"כ אסופה מעניינת למדי של סיפורים קצרים, בסגנון קצת סתום, או אולי אסוציאטיבי, משהו שקצת מזכיר לי את בורחס. מרבית הסיפורים נותרו בעיני סתומים, אבל היו כמה יפים, כגון "טיול המציצן" (אחד מהסיפורים הבודדים שיש בו שמץ של תיאור "אירוטי" בקובץ). הספר נקרא במקור "הדבר וסיפורים אחרים" ונראה שהשם לתרגום הספר היה סוג של גימיק שיווקי, שאינני בטוח אם לא הזיק יותר מאשר הועיל לספר.

אני אוהבת את הסופר הזה.
יש לו כשרון ליצור ולשמור עלילה מותחת, בקצב טוב- לא מהיר מדי וגם לא איטי ומייאש, בד בבד עם יצירת רקע היסטורי,חברתי מרתק ואווירה שעוטפת את הקורא ושואבת אותו פנימה.
הסיפור מסופר בהווה אך ההיסטוריה שולחת אליו את זרועותיה המאיימות בכל רגע נתון.

ד"ר קלסו, היסטוריון בריטי מגיע למוסקווה של שנות התשעים לכנס מדעי. באחד הערבים מגיע לחדרו אדם זקן הטוען שהיה נוכח בזמן האירוע המוחי

ספר מתח מצויין, אבל אם ניגשים אליו בתור כזה בלבד, אז אולי יש טובים יותר. לעומת זאת הספר הזה מביא לקורא את האפשרות ללמוד על אנשים שהקיפו בזמנו את סטלין, על התקופה המפחידה של המשטר הרוסי הישן, על התייחסות אל סטלין כאל משיח (שמש העמים), גם לאחר שנודעו פרטי הזוועה שהוא עשה. כמו כן להתוודות לרוחות המנשבות ברוסיה של היום. חיטטתי לא מעט בויקיפדיה.קריאת הספר עוררה עניין, גרמה לי לרצות לדעת יותר על לברנט