“לא הרבה קורה שאני מחכה בקוצר רוח שיצא ספר חדש, או ליתר דיוק שיתרגמו אותו. שני יוצאי דופן היו בשנתיים האחרונות: "אמריקנה", של סופרת שאהבתי את ספריה הקודמים ובחרתי בסוף לקרוא באנגלית, ו"הביאו את הגופות", החלק השני בטרילוגיה המופתית "וולף הול" של הילרי מנטל, שיצא לפני שלוש שנים באנגלית וקפצתי עליו ברגע שיצא בעברית. היות שמדובר ברומן היסטורי סבוך לא סמכתי על הקריאה באנגלית, ונאלצתי לחכות, ובינתיים לצפ”

“אני הראשונה להודות שהתמכרתי, להיסטוריה של אנגליה ובעיקר לתקופת שושלת טיודור ועלילות הנרי השמיני. עד כדי כך שיכולתי בקלות להשתלב ברשימה הלא קצרה של נשותיו, מקווה רק שהייתי מאלו שסיימו את התפקיד כשראשן עדיין מחובר אליהן. תמיד אהבתי היסטוריה, בתיכון זה היה המקצוע האהוב עליי, ולמדתי אותו גם באוניברסיטה, והאהבה לא נעלמה. לכן כשאני מוצאת רומן היסטורי טוב, אני מאושרת. והפעם רציתי להמליץ על שני החלקים”

“לא הרבה קורה שאני מחכה בקוצר רוח שיצא ספר חדש, או ליתר דיוק שיתרגמו אותו. שני יוצאי דופן היו בשנתיים האחרונות: "אמריקנה", של סופרת שאהבתי את ספריה הקודמים ובחרתי בסוף לקרוא באנגלית, ו"הביאו את הגופות", החלק השני בטרילוגיה המופתית "וולף הול" של הילרי מנטל, שיצא לפני שלוש שנים באנגלית וקפצתי עליו ברגע שיצא בעברית. היות שמדובר ברומן היסטורי סבוך לא סמכתי על הקריאה באנגלית, ונאלצתי לחכות, ובינתיים לצפ”

“אני הראשונה להודות שהתמכרתי, להיסטוריה של אנגליה ובעיקר לתקופת שושלת טיודור ועלילות הנרי השמיני. עד כדי כך שיכולתי בקלות להשתלב ברשימה הלא קצרה של נשותיו, מקווה רק שהייתי מאלו שסיימו את התפקיד כשראשן עדיין מחובר אליהן. תמיד אהבתי היסטוריה, בתיכון זה היה המקצוע האהוב עליי, ולמדתי אותו גם באוניברסיטה, והאהבה לא נעלמה. לכן כשאני מוצאת רומן היסטורי טוב, אני מאושרת. והפעם רציתי להמליץ על שני החלקים”