רק לאחרונה נודע לי על ארגון ז׳גוטה.
היה זה ארגון מחתרת פולני שבזמן המלחמה העולמית השניה היה אחראי על הצלת
חייהם של יהודים מגטאות פולניה ומציאת מקומות מסתור להם עד לסיום המלחמה.
כתבתי לאחרונה ביקורת על אחת המצילות האלה אירנה סנדלר שהצילה יותר מאלפיים
יהודים מגטו וורשה, ואילו ספר זה מספר את תולדותיו של גן החיות של וורשה ומנהלו יאן
ז׳בינסקי ורעייתו שהצילו כשלוש מאות יהודים.
הספר הזה הוא בעצם י

ראשית כל כדאי שלא להתבלבל בין הספר הנ"ל לבין ספר אחר "אשתו של מנהל גן החיות" שניהם מספרים את אותו הסיפור שיש בו הצלת יהודים. אינני יודע הרבה על הספר ההוא אבל לפחות על הסרט בשם הזה, שמעתי שהוא לא משהו... לעומת זאת הספר הנ"ל "גן החיים" הוא ספר זיכרונותיה של אנטונינה ז'בינסקה אשתו של מנהל גן החיות שהיתה סופרת בזכות עצמה. היא כתבה פה ספר מרתק שמגלה לנו מבט אינטימי על חייה הפרטים ועל משפחתה. זו הייתה מ

כשקראתי את "גן החיים", נזכרתי בספריו הנפלאים של ג'ראלד דארל:" חברברי הסוואנה", "היער השיכור", "משפחתי וחיות אחרות" ועוד .
בשני הספרים יש שילוב של חיות כאישיות עצמאית, עם תאורים שיש בהם "האנשה" של החיה, והאדם הקרוב אליהם , אם זה המשפחה של דארל, או הוא, השבט ובעיקר, הצ'יף האפריקאי כחלק ממירקם חיים משולב, חי, דינמי ותוסס.

הספר " גן החיים" כתוב בסוגה (ז'אנר), דומה.רק שהבדל "קטן", מפריד ביניהם: מלח

סיפור מיוחד מאוד המסופר ממקור ראשון ע"י אנטונינה ז'בינסקה אישתו של מנהל גן החיות בורשה. אנשים אוהבי חיות ובני אדם אשר פעלו במחתרת הפולנית והצילו גם כ 300 יהודים. רק סיפורים אחדים מתוך ה 300 מתוארים בספר אשר מתאר את שגרת חייהם במלחמה. שגרת חייהם כללה טיפול במיני חיות (גם בתוך ביתם, מאוד מיוחד!), סיוע ואירוח פליטים ואנשי מחתרת וכמובן חייהם הפרטיים. דרך הספר משתקפים חייהם של הפולנים תחת הכיבוש הנאצי