אסופה קצרצרה של 9 מסיפוריו של הגאון הצרפתי. בניגוד לספר הקודם שקראתי וסקרתי, הר אדוני של דה לוקה, כאן הרגש האנושי, על כל סוגיו עצמתו וגווניו, זועק מכל סיפור וסיפור, בייחודיות התיאורים העשירים של המחבר.
מאוד נהניתי מהקריאה, מההומור, מהציניות, מאנושיותן של הדמויות, מהריאליזם, מהניחוח הצרפתי, ומהעלילות. הסיפור הטוב ביותר הוא כנראה אנטואן הקדוש, עמ' 192, אחד לפני האחרון.
סיפורו של אנטואן, איכר בן 60