שגרה מנומנמת שררה בישיבת המערכת בשלהי שנת אלפיים ושלוש. העניינים יגעים. היה חם. המיזוג המרכזי בבניין התעקש שכבר חורף ולכן כוון על חימום. במקום זה פתחו את החלונות, אבל זה הכניס פנימה רק זבובים, ושום רוח. העורך הראשי שתה את הנס החמישי לבוקר זה. ושאל בפיהוק: "טוב, אז מה הספר הבא?". דלית המזכירה לא ענתה. היא היתה שקועה בערימת דפים מודפסים. ונתנה לישיבה לנהל את עצמה

העורך הראשי לא האמין בישיבות שמנ

הספר "התקווה" מאת הסופר האמריקני המהולל הרמן ווק (הוצאת ידיעות ספרים, 2008) הוא החלקה הראשון בשני רומניים היסטוריים שמתארים את קורות ישראל, בעיקר דרך ההיסטוריה המדינית־צבאית שלה, בין השנים 1948־1988. ווק, מחברו של הרומן המופלא "המרד על הקיין" (שעליו זכה בפרס פוליצר) תיאר בספר את האירועים המוכרים לכל ישראלי: סיפורי קרבות ומלחמה ודמויות מוכרות כמו דוד בן־גוריון, גולדה מאיר, משה דיין, יצחק רבין, מוטה

בנשימה לרווחה אני סוגרת את "נוסעת מעבר לזמן".
מסתכלת סביבי על שדות הקרב שהשארתי אחרי בהתקף הנווכריה - שפררית - נוסעת,
הכלים בכיור, ערמות הכביסה ו-מי זה הילדים האלו בכלל? נגמר לבנתיים, צריך לחזור לחיים...
מזמן לא נסחפתי ככה. נהנתי.

אבל לפני הכל - חברים בכתר - זה לא הוגן מה שעשיתם כאן! הספר שנקרא נוסעת מעבר לזמן, השלישי בסדרת נוכריה אינו שלם. נראה כי בכתר הזדרזו למהר על גל הביקושים שנוצרו בע

התפתחות המדעים והטכנולוגיה בזמן המודרני, זה שבו אנו חיים עכשיו, הביאה למצב שכל דבר, כולל גוף האדם, מחולק לחלקים ומפורט לפרטי פרטים. יש היום התמחויות בכל נושא ונושא, עד כי מרוב התמחות שוכחים המדענים, וגם הרופאים, את מה שמסביב לנושא התמחותם. ולא רק, מרוב התמחות בפיסי "שוכחים" החוקרים שיש גם נפשי, ולמה? כי היום גם כל מצב נפשי מטופל בתרופות. דיכאון - קחו גלולה - יעבור. לא נרדמים - הנה עוד גלולה. עצבני

שני אנשים אמיצים לקחו על עצמם לאחר מחקר מקיף לאתר את מקום הר סיני ובמיוחד חיפשו אחר הזהב של בני ישראל שממנו עשו את עגל הזהב וכנראה נשארו בשטח עפרות זהב (לפי הבנתם) וכל זאת בסיכון שלקחו על עצמם שני אמריקאים שנכנסו לערב הסעודית לא ממש על פי החוק .הם רצו לעשות היסטוריה ולטפס על הר סיני שמשה קיבל את עשרת הדיברות וגם לגלות את האוצר העתיק ,זהב יציאת מצרים.
הספר מתחיל בתיאור מבצע "בז" שלכאורה לא קשו

דיאנב גבלדון ממשיכה לעשות את מה שהיא יודעת.
קלייר וג'יימי באמריקה, מתמודדים עם מגורים ברכס המבודד ועם האינדיאנים, אבל עכשיו גם בריאנה מנסה לחבור אליהם, ורוג'ר רודף אחריה.
הסיפור מתפתל ומסתעף וממשיך לשמור על מתח וטוויסטים בעלילה. וכמובן קיימת הרומנטיקה כמו שדיאנה אוהבת לכתוב, ותאורים של הג'ינג'י הגדול כשהוא מתעצבן, ועכשיו גם הג'ינג'ית השנייה שיודעת גם, ומה קורה כשהם רבים אחד עם השנייה.
וכמובן י

כל פעם שאני חושבת שדיאנה גבלדון הגיעה לשיאה ולא תוכל להתעלות מעל עצמה, אני ממשיכה לספר הבא בסדרה ומבינה את גודל טעותי.
כבר ממהתחלה נמשכתי אל העלילה המקורית שמשלבת סיפור אהבה על זמני, תרתי משמע, יחד עם תהפוכות הסטוריות, סיפור על תרבויות שנכחדו, גאווה אבודה של עם, ודמויות חזקות ושנונות.
גבלדון משלבת את העל-טבעי בדיוק במידה הנכונה - לעתים הקריאה מצמררת בעקבות כך.
הפעם קלייר וג'יימי מגיעים למושבו

הרפתקאה נוספת בחיי קלייר רנדל וג’יימי פרייזר.
רומן היסטורי משולב בסיפור אהבה יפיפה.

אזהרה מפני ספויילרים.

בסופו של “שפירית בענבר” חוזרת קלייר לסקוטלנד, להווה עם ביתה, בריאנה.
החזרה היא עשרים שנה מיום עזיבתה.
היא מגלה מההיסטוריון כי ג’יימי בחיים ולא נפל בקרב בקאלודן ופועלת לאסוף מידע נוסף בנושא.
קלייר להוטה לחזור לג’יימי ובתה, בריאנה, דוחפת אותה לחפש אחריו.

אנו עדים בקריאת הספר להשתלשל

בחלק השלישי של נוכריה
קלייר חוזרת לחפש את ג׳יימי
אחרי 20 שנה של נתק ששניהם
אנשים שונים אך אהבה מסתבר נשארה
וחודשה
מחכה בקוצר רוח להמשכים
סדרה משובחת ומומלצת @--)