מהו טוב? מהו רע? האם יש בכלל דבר כזה טוב ורע אבסולוטיים? אם תסתכלו קצת מסביבכם, אז תראו שכנראה שלא.
קחו לדוגמא את 7 באוקטובר. בשבילנו, אנחנו הטובים והחמאס הם הרעים. בשביל הסטודנטים בהפגנות באוניברסיטת קולומביה? בדיוק ההיפך!



הספר הזה עוסק בשאלה של מיהו טוב ומיהו רע. אוקיי, נכון, זה בעיקר ספר פנטזיה קליל עם אקשן ורומנטיקה, אבל בין פיתולי העלילה, ככה בין השורות, ניתן להבחין גם בשאלה הפילוסופי

קומדיה שחורה כייפית, עם קצת קסמים (שמחליפים את המצלמות של היום) עם דרקונים (שאפשר להשוות למטוסי ריסוס) אבל בעיקר עם תיאור של יחסים בין בני האדם. ובני אדם, למרבה הפלא או שלא, תמיד נשארים אותו הדבר. יש טובים ויש רעים, השאלה היא רק מי הם הטובים ומי הם הרעים, ומי קובע מה זה רע ומה זה טוב.
איווי נפגשת עם טריסטן 'הנבל' במקרה. כששניהם מסתתרים מצבא המלך. כשאיווי מספרת לנבל שהיא מחפשת עבודה, הוא מציע לה

לא התכוונתי לקרוא את הספר הזה כי זה הראשון בסדרה, אבל כיפור הגיע ומצאתי את עצמי תקועה כי לא הצלחתי להתחבר לשום ספר.
יש לציין שלקח לי שלוש שעות של סבל ולעבור בין ספרים באנגלית לספרי ספרייה לספרים שקראתי כבר ואני יודעת שאין בהם סמאט, ופשוט שום דבר לא נתפס.
עד שהנחתי את ידיי על הספר הזה וחייכתי, פשוט ידעתי שזה ייתפס לי, ושאני לא צריכה להמשיך לסבול.

סיימתי אותו היום, התעוררתי והייתי במצב רוח רע,

מה אני מפספסת?
קיבלתי המלצות על הספר, הביקורות ב"עברית" מאוד גבוהות ומהללות. אבל הגעתי לעמוד 57 ולא התרשמתי.
הספר אמור להיות משעשע, אבל אני התרשמתי שהכתיבה לא רצינית- כאילו אם הגיבורה מתייחסת להכל בקלות ראש זה הופך למצחיק. סורי, אבל לא.
אולי זה הופך לנפלא אחרי עמוד 57, אבל אין לי עניין לקרוא 400 עמודים נוספים כדי לגלות.
זה לא שסבלתי, הקריאה הייתה בסדר, יכולתי להמשיך. אבל יש לי משהו נגד ספרי