ספר מתעתע.
לכאורה, סין זכאית הן משום גודלה והן משום ההיסטוריה הארוכה שלה כאזור מובחן ליותר מספר צנום זה. אלא שספר כזה, למעשה כמה ספרים עבי-כרס, לא היו מצליחים במכירות, אלא אם מדובר במשוגעים לדבר.
הקריאה בספר הזה עם השמות המשונים, הממחישים היטב את האמירה "סינית את מדברת אלי", רק מעצימה את התחושה שסין אינה רחוקה מאיתנו (ולא רק מישראל כמובן, חריון זבוב על המפה, אלא מאירופה וארה"ב), אלא אנחנו רחוקים

בשנת 1989 הייתי בעיצומו של התואר בתולדות האומנות וספרות צרפתית. נקראה בדרכי ההזדמנות להשלים את התואר בפריז. פרנקופילית שכמותי לא תקפוץ על המציאה? כך מצאתי עצמי בדירת סטודנטים מודדת את רחובות פריז, רובע אחר רובע, ממוזיאון הלובר דרך מוזאון ד'אורסיי, גוגן מרכז פומפידו, תחנות מטרו, ובית העלמין פר לשז', שם קבורים גדולי הסופרים משוררים ציירים של פריז, וכן אחד, ג'ים מוריסון סולן להקת הדלתות, אל קיברו יש

לפני שאני אתחיל בסקירה אני חייבת גילוי נאות: אני לא נמנית על חובבי ההיסטוריה. אפשר לומר אפילו שממש לא. עם זאת, אני מוקפת בגברים חובבי היסטוריה, מה שמגלגל לפתחי מיני ספרים העוסקים בנושאים היסטוריים, ואת חלקם אני אפילו קוראת, כשיש להם כותרת מעניין או כשאין לי מה לקרוא. בשבת זה היה גם וגם, וכך הגעתי אל הספר הזה ששייך בכלל לאחי.

כמה את יודעת על סין? שואלת הכריכה האחורית? אבל אצלי, כאמור, זו לא שא

כתיבה ממכרת. ג'יי סופר החי בארצות הברית מתכתב עם אהבת חייו בעבר כאשר חי בפריז.הספר הולך אחורה וקדימה בזמן ומתאר את ג'יי האובססיבי למין ושתיה וחי חיים די ריקים. הקשר עם קטרינה ממלא את מחשבותיו ועולמו. הכתיבה משקפת בצורה מושלמת את מצבו הנפשי של ג'יי וקשה להניח את הספר מהיד.
מדוע קטרינה רוצה לפגוש שוב את ג'יי. תקראו את הספר.