ביקורת ספרותית על קטרינה מאת ג'יימס פריי
ספר טוב

---

בשנת 1989 הייתי בעיצומו של התואר בתולדות האומנות וספרות צרפתית. נקראה בדרכי ההזדמנות להשלים את התואר בפריז. פרנקופילית שכמותי לא תקפוץ על המציאה? כך מצאתי עצמי בדירת סטודנטים מודדת את רחובות פריז, רובע אחר רובע, ממוזיאון הלובר דרך מוזאון ד'אורסיי, גוגן מרכז פומפידו, תחנות מטרו, ובית העלמין פר לשז', שם קבורים גדולי הסופרים משוררים ציירים של פריז, וכן אחד, ג'ים מוריסון סולן להקת הדלתות, אל קיברו יש עליה לרגל עד היום.

שידור חוזר של חוויה זו עשיתי שוב ב 1993. ושנה לפני כן את אותן מדרכות רחובות וכיכרות מדד סופר צעיר אמריקאי בשם ג'יי, הוא הגיע אל פריז בגיל 21 לכבוש את העולם, השאיר אחריו משפחה לימודים באוניברסיטה, חברה שנטש ויצא אל פריז, מושא כל האומנים בנשמתם לכתוב את הספר הגדול הבא, ספר שישנה את האנושות ואת הדרך לשם עושה ג'יי בהמון אלכוהול עד אובדן הכרה, שיטוט במוזיאונים, ישיבה בבתי קפה ידועים ודרך המיטה עם בחורות צעירות ויפות שנקרות בדרכו.

ג' יי מקיף עצמו חברים, עובר מיטה למיטה מבר לבר שותה את נפשו לדעת, צמוד אל מחברת כותב מוחק ושוב כותב, יושב בבתי קפה נפגש עם צעירים שותים, עושים קוקאין וחיים את החיים.

כזו היא קטרינה, דוגמנית מאוסלו, "נערת שער" נפשה נקשרת בנפשו של ג'יי, הם משתכרים ושוכבים עד אובדן הכרה, הם מתאהבים הם נפרדים, כל אחד הולך לדרכו ומשאיר אחריו זכרון שלא ימחה ואדמה חרוכה.

עד שיום אחד, עשרים וחמש שנה קדימה, היי, קפצה הודעה במסנג' ר של ג'יי, הוא סופר ידוע, חי בארהב אליה חזר אחרי ההוללות בפריז, הוא עשיר נשוי באושר, ילדים, נכסים ושעמום אחד גדול עד כדי שקיעה לדיכאון עמוק ופתאום היי, זוכר אותי?," לא שכחתי אף פעם" נערת השער.

עשרים וחמש שנה, פתאום קול מין העבר, קתרינה שלו, רוצה להפגש..... כל ה זכרונות מציפים את ג'יי שוב, אהבה ישנה שתמיד פעמה בו,.

קתרינה רוצה להפגש, יש לה משהו חשוב לספר לו, הנה, עניין חדש צץ בחייו המשעממים.

הם נפגשים, שם, חיכתה לו הפתעת חייו.




ג' יימס פריי, בספר שמתכתב עם ספרו הקודם מיליון רסיסים קטנים שהינו אוטוביוגרפי על מסע ההתמכרויות שלו, ממש כחוט השני בקצב מהיר, עוקץ, דוקר, מעט בוטה נוטף סקס ואלכוהול בשפע מתאר את עברו בימי פריז העליזים,.

מי כמוני מכיר ומתגעגע לרחובות פריז ולמקצת ההשראה שעיר מופלאה זו משפיעה על נפש האדם היוצר.

סגר השמים בימי הקורונה רק מעצים את הגעגוע.

ספר מופלא, נהנתי עד מאד.

» ביקורות נוספות של רונדנית
» ביקורות נוספות על קטרינה