אם הספר הזה היה סרט, הוא היה זוכה בהרבה פסלוני אוסקר.
את פאולינה סימונס הכרתי בפרש הברונזה. היה לי הרושם שהשם המאד-אמריקאי מסתיר אחריו מישהי שגדלה ברוסיה ולא מכירה עולם אחר. עד כדי כך היו הספר והסיפור אמינים בעיני. לכן קצת הופתעתי כשראיתי והתחלתי לקרוא את "כוכב בודד".
סיימונס היא כשרון אדיר. היא יודעת לספר סיפור, היא יודעת לכתוב.
והסיפור נהדר. לפחות אני אהבתי אותו מאד. הוא החזיר אותי לנעורים אבודים, לנופים ומרחבים. לתחושת החופש המעורבת בידיעה שבקצה החופש מחכה עולם מרובע, קשה ותובעני. הסיפור העמיד בפני שאלות בסגנון של "אולי ויתרתי על האהבה האמיתית היחידה שהייתה לי בחיים"...
נהנתי מכל עמוד שקראתי, בתוך 590 העמודים. התפלאתי כשבסוף הסיפור לא יכולתי להפסיק לקרוא בטענה שמדובר בשמאלץ הוליוודי. סיימונס הכניעה אותי בכשרונה...
אהבתי את הסיפור, נסחפתי בקסמו ואני מאמין שכך ירגישו גם רוב הקוראים האחרים.
מומלץ.














![אנשים טובים [מהדורת 2017]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers98/986781.jpg)


