ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 7 בדצמבר, 2016
ע"י פרל
ע"י פרל
את "תכריח אותי" (הוצאת כנרת, זמורה-ביתן, שנת 2016), הספר העשרים בסדרת ספרים מאת הסופר הבריטי לי צ'יילד, קראתי במקור באנגלית. הוא יצא בדיוק כשהייתי בחופשה עם אשתי בספרד והקריאה בו בחופי קוסטה-בראווה ובבתי הקפה הקטנים של ברצלונה היתה נהדרת. כמו שאר ספרי הסדרה אודות ג'ק ריצ'ר, היה גם הספר הזה חבילת מתח ואקשן כייפית. גם כשצ'יילד (ששמו האמיתי ג'ים גראנט) כותב בינוני הוא טוב מרוב סופרי המתח, וכשהוא כותב טוב וזה המקרה אז ההנאה בכלל מובטחת. זהו, כאמור, הספר העשרים בסדרה, ומי שקורא אותה לא יכול שלא להתמכר. את המהדורה העברית גמעתי בכמה שעות.
גיבורו של צ'יילד והמקבילה הספרותית לקלינט איסטווד, ג'ק ריצ'ר, השתחרר מצבא ארצות הברית "בדרגת רב-סרן מיחידה 110 של המשטרה הצבאית" (עמוד 21). מאז שחרורו, ולאורך רוב ספרי הסדרה ניהל ריצ'ר חיי נווד נטולי התקשרויות ומחויבויות, והתקיים מן הפנסיה הצבאית שלו. עלילת הספר נפתחת כשריצ'ר נקלע לתחנת הרכבת בעיירה שכוחת האל "מנוחה לאמא" שבמערב התיכון של ארצות הברית. אין לו שום יעד, וכפי שנכתב בגב הספר, יש לו את כל הזמן שבעולם להגיע לשם. בתוך שדות החיטה הבלתי נגמרים ציפה ריצ'ר למצוא אנדרטה ישנה לאיזו אמא אבל במקום זה גילה שנקלע, כמו תמיד, לים של צרות. אז מה עוד חדש? החוקרת הפרטית היפה (איך לא?)) מישל צ'אנג, סוכנת הבולשת הפדרלית (האף-בי-איי) לשעבר פונה אליו בבקשה כי יסייע לה לאתר את עמיתה, ברנש בשם קיוור, שנעלם. כשהעיירה שמסביבם מלאה בתושבים דרוכים ועוינים השניים תלויים זה בזה אם ברצונם לשרוד. אף שהרמז היחיד שעומד לרשותם הוא פתק קטן המזהיר מפני מאתיים מתים, ריצ'ר וצ'אנג עתידים לגלות כי היריבים שמולם הם ניצבים הינם אכזריים, קרים ומוכנים לנקוט בכל פעולה בכדי לעצור אותם. מצד שני, כמו שאומר הכלל הישן שריצ'ר וחבריו נהגו "להגיד במשטרה הצבאית. לכולם יש תוכנית עד שהם חוטפים בעיטה בפרצוף" (עמוד 346).
ריצ'ר הוא איש פעולה ובשעת הצורך אף איש אגרוף, אך בעל לשון שנונה. הוא אינו חושש ליטול את עשיית הצדק לידיו. כחוקר במשטרה הצבאית רכש מוניטין של חוקר קשוח וישר, בעל מוח אנליטי חריף, אשר ניהל חקירות רבות הקשורות לפרשיות מודיעין חשאיות ולביטחון הלאומי האמריקני. הוא שנון, ציני וקשוח כפלדה. לאורך הספר הוא מוכיח לצ'אנג ולקוראים "שהדוד סם אימן אותי. ועברתי בהצלחה כל קורס, למעט נהיגה" (עמוד 71). הוא צלף הבקי היטב בשימוש באקדח ורובה שלא מהסס ללחוץ על ההדק. בספר הזה הוא עושה זאת תוך שימוש במגוון כלי-נשק, בהם אקדח קולט-פייתון ששוקל קילו וחצי. "הוא כיוון מעל כתפה הימנית של צ'אנג וירה היישר למרכז פניו של האיש" (עמוד 269).
לטעמי זהו אחד הטובים בסדרה בעיקר בשל רמת המתח הגבוהה עליה שומר הסופר לאורך הספר והחיבור שבין ריצ'ר לצ'אנג (שכדמות מתעלה על זו של טרנר מספרים קודמים). צ'יילד משלב בהצלחה אלמנטים השייכים לתחום הביון והלוחמה בטרור לבין חקירה מן התחום הפלילי קרימינולוגי וזה פשוט עובד. אף שדמותו של ריצ'ר היא קלישאתית, שהרי הוא גם חזק, גם חטוב, גם שרמנטי, גם חוקר נחוש ומבריק, וגם צלף הבקי בשיטת ה"שלוף - דרוך - תירה". בקיצור ג'יימס בונד קטן עליו. מזל שצ'יילד כותב מתח טוב באמת, אחרת זה היה בלתי נסבל. מומלץ בחום!!!
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
גם אני אפרתי...גם אני
רק שה 29.90 שלי היה ליעד שוהם(להבדיל)
אני ממש קרובה לסיום האנגלית אז בלי נדר בסופ"ש. הזה - עונג שבת |
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
חחח שונרא!
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
גלית, התפוטרתי.
דבר שני, בגללכם נכנסתי לצומת וקניתי את הריצ'ר שלעיל. בגללכם. טוב, היה מבצע שניים בתשעים שקל, אז לא נקנה שניים? והיה גם מבצע לספרים מסוימים בעשרים ותשע תשעים, אז קניתי גוטפרוינד, ינוח בשלום על משכבו. יצאתי עם שלושה. אלון, איפה אתה?
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
מדף ביתי עמוס בספרי ג'ק ריצ'ר ייקרא מדף קטלני.
|
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
האמת שונרא
רק בעניין הכדור הקטלני הייתה לי לשנייה התלבטות.
בכל אופן,למה ללכת לעמוד כשאני יכולה ללכת למדף בבית? |
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
מה שאפרתי
חוץ מהתלונות על פוטש. ויתרת על התפקיד מרצונך וללא שום כפיה וראיתי שבטלויזיה המרוקנית מלמדים נשים איך להתאפר בצורה שתסתיר את החבלות. |
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
בתור סגנית נשיאה של מועדון ריצ'ר (גלית הנשיאה, הודחתי בפוטש מביש ועולב) אני מוחה בכל
תוקף נגד מי שמשמיע אמירות פוגעניות על צ'יילד וריצ'ר. אני מתכננת ליצור פסלים מוזהבים של שניהם ולהעמיד אותם בכיכר העיר (תחת חבל התליה), אבל לא לגמרי ברור לי אם גובהו של ריצ'ר הוא 1.95 מטר, 1.98, או אחרת. פשוט צ'יילד לא סגור על עצמו, או שבכל ספר מתרגמים פיט ואינצ'ים בצורה אחרת.
בעניין מברשת השיניים המתקפלת אין לי ספקות. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
גלית, מה זאת אומרת קלעתי? אני לא מתיימרת לקלוע. העתקתי מהדף של צ'יילד בסימניה.
כל היתר הן המצאות מרצון אבל תודי שגם את היית צריכה לבדוק בדף שלו מה אמיתי ומה לא. בקרוב יצא ג'ק מס' 21: קומקום קטלני. |
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
רק שש פעמים קלעת שונרא.
חבל.
איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה. |
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
רק קולפן? זאת אומרת שכל היתר הם אמיתיים, כולל הקולב, המצת והחייט?
|
|
|
פרל
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
קולפן. ללא ספק
|
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
אפרתי ,גם את מטושטשת
לא דיברתי על ההוצאה האנגלית https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=98548 (אמנם דברתי בלשון סתרים אבל יודעי ח"ן היו צרכים להבין מייד, בעיקר אם הם נשיאי המועדון) |
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
שונרא
בהתחשב שכל השמות הללו הם פרי רוחו המטושטשת של המוציא לאור -אז שיובך הוא .
השמות באנגלית שונים. (ולפחות 10 מהם הם פרי רוחך המטושטשת) |
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
כל חובבי, אוהדי ומעריצי לי צ'יילד, אני שואלת ברצינות:
רוב הספרים ברשימה הזו הם אמיתיים, ואלה שהמצאתי ייכתבו גם הם מתישהו. זה לא קצת מביך? |
|
|
-^^-
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
שונרא, עוד לא נכתב הספר שנקרא: שונרא השונראית. (8
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
יש את "סקירה קטלנית", אבל לא צ'יילד כתב אותו
|
|
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
איזה ספר (עדיין) לא נכתב ע"י לי צ'יילד?
כדור קטלני מוקש קטלני פגז קטלני כסף קטלני רוכסן קטלני מפתח קטלני ניסיון קטלני קולב קטלני אורח קטלני חום קטלני קרח קטלני שכנוע קטלני חייט קטלני צלף קטלני חלום קטלני כבל קטלני מצת קטלני קולפן קטלני |
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
אוי, כמה שאני מתביישת! זה הזיכרון החלשלוש של זקנה בגילי המופלג.
לגבי אלון, תסלח לי, אבל העטיפה שונה לגמרי וזה היה לפני שנה, אתה מצפה שאזכור???
לגבי גלית, ספר באנגלית, אצלי עדיין לא יצא לאור, כי אין לי כוח להתמודד ופחות הנאה ממנו. וגלית, בזה אני מפנה את מקומי, את יכולה להיות נשיאה ואני וייס פרזידנט. |
|
|
גלית
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
תתביישי לך אפרתי!
מה "לא ידעתי"? שבוע שעבר כבר דיווחתי לך באמת. נשיאת המועדון את קוראת לעצמך .. SHAME! (אני במרתון לסיום הספר באנגלית כי ההוא בעיברית יושב לי על המדף כבר ארבעה ימים שלמים ואם אעבור אליו אפשר לשכוח מהאנגלית... וזו הסיבה היחידה שגל השיג אותי) |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
תתביישי לך, אפרתי. כתבתי עליו ביקורת (על הגירסה האנגלית, אבל בכל זאת) לפני כמעט שנה.
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה! לא ידעתי שיצא חדש. טוב, מנגנון דחיית הסיפוקים שלי קורס לגמרי כשמדובר בריצ'ר.
אפילו אם לא אקרא ואשמור אותו כמו ממתק משובח, הוא חייב להיות בארון שלי, ויפה שעה אחת קודם. הבעיה היחידה היא, שכשאני מסיימת ריצ'ר אני כבר מצטערת שייקח זמן עד הריצ'ר הבא.
|
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
