את הספר הזה הייתי מקטלגת בנישה של "סיפורי משפחה" שהספרות האמריקאית משופעת בהם.
הפעם , לשם שינוי מדובר בשתי אחיות , אחת אמריקאית(אוליביה) והשנייה סינית (קוואן), אשר המשותף להן , הוא האב הסיני שהיגר לארה"ב. רק לאחר מותו הבת הסינית מובאת לארה"ב.
הזרקור בסיפור מופנה על האחות קוואן , הסינית, שעם בואה הופכת את עולמה של אוליביה האחות האמריקאית לשונה .יש בספר מפגש של מערב ומזרח (הרחוק)
נכללים בו המון סיפורים קטנים שקוואן מספרת , סודות משפחתיים ורוחות של מתים וכמובן הרבה סיפורים על הקשרים והקונפליקטים של היחסים בין האחיות.
היכולת הסיפורית של אמי טאן ,מוכחת . אך המכלול של כל הסיפורים השזורים ,האסוציאטיביים בעיקר, לא יצר בעיני , הקוראת , אמינות והזדהות עם הספר, הדמויות והסיפורים.
הספר הזה הזכיר לי במידת מה את הספר :אמנות ההקשבה של יאן-פיליפ.גם בסיפור ההוא הסיפור מתחיל עם מות האב הסיני והחיפוש של הבת אחר עברו וחייו של אביה.

קשה לי קצת להמליץ עליו. אם לא מוכרחים , אז לא קוראים אותו.