ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שישי, 18 בנובמבר, 2016
ע"י לי יניני
ע"י לי יניני
עם יאן-פיליפ סנדקר יש לי רומן ארוך, מהעת שקראתי את ספר הביכורים שלו "אומנות ההקשבה לפעימות הלב". בהמשך קראתי את הספרים הנוספים שתורגמו לעברית "מיתרי הלב" ו"לחישת הצללים".
ב"שפת הבדידות" ישנם מוטיבים שחוזרים על עצמם מספריו הקודמים כגון: תרבות מזרח אסיה, פילוסופיות רוחניות למיניהן ולא מעט ציטטות ותובנות חיים.
הכתיבה של יאן-פיליפ סנדקר אינטואיטיבית עם המון יופי, פשטות, רגישות, חמלה ועדנה. בעזרת הכל יחדיו וכל אחד לחוד, יאן-פיליפ מצליח לכבוש ולהפעים את לב קוראיו.
"שפת הבדידות" הינו ספר המשך ל"לחישת הצללים". למרות הקשר הכמעט רצוף בין שני הספרים הללו, אפשר בהחלט לקרוא את "שפת הבדידות" כספר בפני עצמו.
יאן-פיליפ סנדקר ידוע כסופר של ספרי פרוזה, ובספר הזה הוא נודד לסוגה נוספת: "מתח" ולא מהסוג שכוססים בו ציפורניים.
שם הספר שתורגם לעברית אינו תואם לשמו המקורי: Drachen Spiele"", שבתרגום חופשי הינו "משחק הדרקון". לדעתי האישית השם המקורי הרבה יותר מתאים, ואני מנחשת ששיקולים שיווקים היוו משקל לשינוי.
קצת על סמל הדרקון:
בניגוד לדמות המאיימת של הדרקון במיתולוגיה המערבית, הדרקון במיתולוגיה של המזרח, זוכה ליחס חיובי. בתרבויות המיסטיות הדרקון מסמל כוח, שלמות, חוכמה, ידע, הערצה, סגידה, דומיננטיות, ואינו פוחד מאתגרים. מלבד הנ"ל הדרקון נחשב לסמל המביא מזל, מבשר בשורות טובות ונתפס כסמל המייצג את סין.
ברפובליקה העממית של סין, השימוש בסמל הדרקון מועט, מכיוון שהוא מסמל קשר מונרכי הסותר אידאולוגיות סיניות מתקדמות.
זוכרים את פול מ"לחישת הצללים"? אז גם כאן תפגשו שוב את פול ליבוביץ, האזרח הגרמני לשעבר ואמריקאי בהווה, עם דרכון כחול שהוכיח זאת.
פול המשיך להתאבל על בנו ג'סטין, שנפטר מסרטן וגזר על עצמו "סוג של נידוי/בדידות". הוא היה גולה שנמלט מהחיים, כי היה לו קשה לשאת את הכאב והיגיון. הודות לקריסטינה, הוא הצליח למצוא את דרכו חזרה לעולם החיים, ולאמת הפשוטה: "בן אדם לבדו אינו בן אדם." (עמוד 21)
לשניהם יחדיו וכל אחד לחוד לא קל, ולא היה קל. גם לקריסטינה יש "עבר"... היא אם חד הורית לילד בן 10, מנהלת משרד נסיעות, ומתגוררת בסמוך לאימה.
על התכנון של פול וקריסטינה לעתיד משותף, רבצו בשורות רעות של חוזה העתידות הקשורות לשנת החזיר. פול לא האמין באסטרולוגיה ואמונות תפלות, לעומתו קריסטינה האמינה ועם כל אהבתה לפול, היא החליטה להיפרד מפול.
למרות כל הסקפטיות מצידו של פול, גם פול מבקר אצל מיסטר וונג-האסטרולוג ומה נאמר לו?
אתה תעניק חיים, אתה תיקח חיים, אתה תאבד חיים.
באחד הימים קיבלה קריסטינה מכתב מאחיה שנעלם לפני כארבעים שנה. במכתב אחיה מבקש את עזרתה ומכאן ואילך, כל חששותיה ל"נבואות השחורות" החלו לקבל ביסוס.
בסיום קריאת המכתב קריסטינה שאלה את עצמה:
מה הוא ציפה ממנה, שתעלה על המטוס ותמסור לו מזוודה עם שטרי כסף?
למה אמא והיא לא שמעו ממנו כבר לפני שנים?
מדוע הניח להן להאמין שהוא מת?
מדוע הוא אינו רוצה שהיא תספר על כך לאמא?
מדוע הוא חתם על המכתב בשם שונה?
בעוד המכתב בידי קריסטינה, היא הרגישה כיצד השלווה שלה הופכת לזעם ומתחילה לכרסם כל חלקה טובה.
האם הייתה לקריסטינה אפשרות בחירה? היא אחותו, דם מדמו, היא לא יכלה להתעלם מהמכתב הזה...
על פי בקשתה של קריסטינה, פול הצטרף לנסיעה ולביקור אצל אחיה בכפר לידי שנחאי.
המפגש בין האחות והאח ממרחק של ארבעים שנה, עם שפות שונות, כשהוא מדבר במנדרינית והיא קנטונזית מורכב.
היא פגשה אדם שאותות הזמן נחרטו בפניו, עם מבט עצוב, מגמגם, וכחוש שמטופל באישה החולה במחלה סופנית, בכפר עני ובתנאי תברואה ירודים.
אלא מה? שלא רק מין פנג-אשת אחיה חולה, ומוטלת כצרור אנושי וחסרת ישע...אנשים רבים נוספים חולים במחלות סופניות בכפר הזה. דגים מתים בנהר הסמוך שבו נוהגים לדוג דגים, חתולים מתים ללא סיבה הגיונית, תינוקות נולדים כמפלצות עם לב גדול , או עיוורים וחרשים. בקיצור, על הכפר הזה רובצת רעה חולה, ויש ריח של סוף החיים.
מה הקשר בין החתולים שהשתגעו, או מתו, לבין השבץ המוחי של מין פנג המשותקת, העיוורת והאילמת?
כשפול מתחיל בחקירה מתגלה ה"אמת", העלילה מקבלת פיתול, ומסבכת את כל המשפחה מול מפלגת השלטון.
כמו שאני יודעת, כשהכל קשור לפוליטיקה הצדק מתמוסס... ומה קרה כאן?
זרועות החוק לפתו את גרונם של בני המשפחה חסרי האונים ! ! !
מלבד הזוגיות של קריסטינה ופול, מגוללים סיפורי חיים נוספים מורכבים ונוגעים כמו: קורות המשפחה של קריסטינה בתקופת המהפכה, אהבתו המורכבת והמיוחדת של אחיה לאשתו וילדיו: בנו-שאו הו וביתו-ין ין.
ב"שפת הבדידות" יאן פיליפ סנדקר חושף את הבדלי החשיבה, בין המערב למזרח בצורה מובהקת. הוא מקדיש לא מעט קטעים המהווים הצצה לשינויים. הוא מתאר מול רחובות ושבילים שהטרקטור עוד לא הגיע אליהם, את מהירות הבנייה, הבניינים הגבוהים, הכבישים הרחבים, והשינויים הכלכליים שהקפיטליזם נטע באומה הסינית קומוניסטית.
הספרים של יאן פיליפ סנדקר מרתקים ומתובלים תמיד בניואנסים, בתובנות וציטוטים רווי חוכמת חיים. גם כאן הם מופיעים בשפע ומוסיפים תיבול פיקנטי.
אהבתי את הספר ונשאבתי אליו, ולמרות זאת הייתה לי תחושה שהסופר "התקמצן" בעיבוי נושאים ודמויות משנה.
ככל שיש "סוף" בעלילה הזו, לי יש תחושה שגם בספר הזה יש כבר זרעים ליבול הבא... כשתקראו תחשבו על כך.
ממליצה בחום לקרוא את הספר, ובתום הקריאה לקרוא שוב את הפרולוג המופיע בתחילת הספר.
בכדי לדעת אם מנבא העתידות צדק, תצטרכו לקרוא את הספר...
בשורה התחתונה ציטוט מהספר: "רק למתים אין מה לאבד" (עמוד 214)
אהבתי, נהנתי וגם פניתי לדוד גוגל וקראתי מעט על מהפכת התרבות בסין.
לי יניני
נ"ב: עיצוב התמונה על גבי הכריכה על ידי מירב רוט – מצוין.
תביטו על התמונה, בהחלט אפשר לחוש בבדידות, שהרי את "שפת הבדידות" קיבלנו בספר הייחודי והנפלא הזה.
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
אנשים נורמליים, העושים מעשים נאורים, לא חשוב גבר או אישה ושמדברים על עצמם בגוף שלישי.
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
מחשבות נוטה לאנשים נורמליים, העושים מעשים נאורים, לא חשוב גבר או אשה.
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
שונרא-זה כבר מזמן לא שילוש מחורטש... חה חה חה ...
עוד לא הצלחתי להבין לאן מחשבות נוטה פמיניסט/מיזוגן...
צריך עוד לישון על זה :-) |
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
מירה מסכימה איתך. לא תמיד בא לי לקרוא ספרים כבדים וחופרים. לפעמים בא לי לעשות
קצת חופש לתאי המוח... חה חה חה
למרות שיאן פילפ לא משעמם בכלל. אין מטאפורות ספרותיות, אין פוליטיקה, אין מילים מכוונות מטרה ועוד. אבל מי שקורא קצת מעבר מוצא עובדות היסטוריות מעניינות, מנהגים, מסורת ועוד. עובדה שאחרי הספר הזה הלכתי וקראתי על מהפכת התרבות בסין והתגלגלתי לכל מיני נושאים אחרים מהקישורים מעניינים ומרתקים. |
|
שונרא החתול
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
יכול להיות שהגיע הזמן לעדכן את השילוש המחורטש של מחשבות.
אם לא התבלבליתי בספירה אז זה הולך ככה:
בראשית היו קריסטין הרמל, גיום מוסו וג'וג'ו מויס. אחר כך הצטרפו ג'ודי פיקו וטטיאנה דה רוניי. הכניסה האחרונה למצעד הוא יאן פיליפ סנדקר. תוצאת הביניים היא 4-2 לטובת הנשים. מחשבות הוא פמיניסט או מיזוגן? |
|
Mira
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
לי אהבתי את הביקורת.
מחשבות לצערי אתה קשה עם עצמך, לפעמים שווה לקרוא ספר ולהינות ממנו פרופר בלי לנסות לחשוב "מה רצה המשורר מתחת למילים שכתב". |
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
רץ תודה רבה וסופש נעים
|
|
רץ
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
מאז הרמן הסה, נגמלתי מספרות שעושה אדפטציה של המזרח לאנשי המערב. אבל הביקורת שלך כתמיד יפה.
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
חני תודה. אהבתי, נהנתי וזה עדיין לא אומר שלא צריך פה ושם לעשות "פוליש".... :-)
|
|
חני
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
זה נראה שהוא כותב על נושאים עמוקים ברומו של עולם אך באופן שטחי עם המרכיבים
הידועים שמהם קורצים ספרים..
כמו "כושר לייט" כזה. אך מה זה משנה העיקר שאהבת |
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
גם אני קורא תוויות של אקמול ולא סובל את דוסטויבסקי.
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
מחשבות מה רע בו? חוץ מזה שאני קוראת הכל כולל תויות על הקטשופ
לצערי, מדע בדיוני ופנטזיה אני לא מתחברת...
מעבר לכך פיליפ סנדקר כותב לא מעט על תרבות מזרח אסיה. אזור גיאוגרפי שמאוד מעניין אותי לרבות ההיסטוריה של סין, יפן, הונג קונג, הודו ובכלל מזרח אסיה. לא תמיד בא לי "דוסטיובסקי"... :-) נ"ב: בגלל זה לא עשית לי לייק ? :-( |
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
לי, מה יהיה? אין לך שום פילטרים? סנדקר?
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
איזה יופי "קראת" את הכריכה. פרשת את הנ"ב שלי מקסים.
תודה.
|
|
חגית
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
ראשית,
אתייחס לעיצוב הכריכה- הכריכה מהממת, משדרת בדידות אינסופית בגלל הכניסה אל העומק, בגלל הריק שבה- אין אנשים, אין בע"ח ואין פיסות חיים (כמו שאריות אוכל, צמחים, או דברים אחרים שאפשר לראות ברחובות) ובגלל הצבעוניות. המנורות הסיניות מטילות על הקרקע צל, וזה אלמנט שמוסיף לתחושת בדידות (כך באמנות).
לגבי הביקורת שלך- העלית המון המון שאלות, שכנראה נצטרך לקרוא את הספר כדי לדעת את התשובות עליהן. תודה. |
20 הקוראים שאהבו את הביקורת