רוסיה של פוטין מציג חברה נגועה בשחיתות , בזלזול בחיי אדם .
נרמסת תחת טחנות הצדק המושחתות
חברה בה אדם לאדם זאב והכסף והשוחד מעוור עיני צדיקים.
חברה הלוקה בהערצה עיוורת לרודן שעושה בארץ כשלו.
לפי תיאורה של פוליטקובסקיה נדמה שפוטין ראוי לעם הזה והעם הזה ראוי לפוטין בשל האפטיה השורה בעם לנוכח העוולות החוזרות ונשנות בחיי היום- יום.
בטיפול בטרור, בטיפול בחייל הפשוט ובעוד רעות וחולות.
מתי מעט המעזים להתנגד לשלטון נרמסים ברגל ברוטלית .
במקרה הטוב מפוטרים ממקום עבודתם או נכלאים על לא עוול ובמקרה הרע מחוסלים בשיטות הק.ג.ב.
כנראה כזה היה גורלה של הכותבת שנורתה מטווח אפס מחוץ לביתה.
ועולם כמנהגו נוהג..

עיתונאית אמיצה שהעזה לכתוב על העוולות שקורות מידי יום תחת שלטונו של פוטין.החל ממקורבים שמקבלים טובות הנאה ועד ליחס שמקבלים מיעוטי היכולת שגוועים ברעב.כצפוי,לאחר זמן מאז הוצאתו לאור של הספר,המחברת נורתה מטווח קצר בפתח ביתה.הממשל מכחיש כל קשר.שווה קריאה כדי להתרשם כיצד מתנהלים החיים והפוליטיקה של רוסיה כיום.לא שיפור כזה גדול.

כשהתחלתי לקרוא את הספר, הייתי כמו שאנה רושמת - בנקודת מבט של משקפיים ורודות על שלטונו של פוטין.
הכתיבה של אנה מדהימה. לא כי היא קולחת ומדויקת, להפך - לפעמים היא נכנסת לפרטים דקדקנים מיותרים, או קופצת ללא התראה לסיפור אחר.. אבל כל הכתיבה שלה נסערת וכועסת, הסיפורים שהיא מתעקשת לספר לנו, על קשיש, גיבור מלחמת העולם השנייה שקפא למותו כי לא טרחו לתקן את הצנרת לפני בוא החורף הרוסי הקשה, או האימא של קצין שאף אחד לא ידע להגיד לה מה עלה בגורל בנה עד שהצליחה להיכנס לבסיס צבאי ולראות את הראש שלו במרפאה, או הנערה הצ'צ'נית שנחטפה, נאנסה ונרצחה בידי קצין רוסי בכיר ללא כל סיבה - כולם מקבלים את אותה חשיבות. בעיניה - אין שוני - כולם תוצר של משטר אכזרי ומושחת.
משטר שמטפח שחיתות ושוחד בכל שלבי הסולם החברתי - החל משוטר רגיל עד למנהיג האהוב - פוטין.
בסופו של דבר, הספר מותיר אותך עם תחושת תסכול עזה.
תסכול על אישה כמעט יחידה שהעזה לצאת בקול נגד פוטין ומעשיו ונגד העם הרוסי ואדישותו - ושילמה על כך בחייה.

ספר המשמש ככתב אשמה נגד השלטון הרוסי והחברה הרוסית כולה כיום, הבנוי מין סיפורים קצרים הכולל גם חוויות שהיא עצמה חוותה וגם חבריה שלה סביבה.
היא לא מפחדת להזכיר שמות ופרטים שייפגעו באנשים רבים ורמים והיא לא מפחדת להביע את הרגשות שלה לגבי הקורבנות והפעולות המבעיתות - ובצדק.
זהו אינו ספר אסטרטגיה צבאית או תחקיר משטרתי, זהו ספר הנכתב על זכיות האדם לעמן בני-אדם.
מישהו יכול לתאר את השואה בצורה טכנית, באובייקטיבית וסטרילית? רק המחשבה מעוררת שאט-נפש.
הסובייקטיביות בספר היא גם חסרון ויתרון.
הרבה לאחר שנכתב הספר הזה ובזמן שאני כותב שורות אלו - עיתונאים ואנשי זכיות אדם מאויימים ואף מחוסלים ע"י אלו המופרעים מן הפעילות שלהם.
ספר לכל המתעניין בזכיות האדם בכלל ובפרט גם בפוליטיקה ומשפט ברוסיה.

מסמך עיתונאי ממקור ראשון של עיתונאית רוסייה שנרצחה כנראה ע"י השלטון בתגובה לכתיבת ספר זה ולפעילתה בתחומי השמירה על זכויות האדם במדינה. באמצעות כתיבה מדויקת ומלאת פרטים מצליחה המחברת לתאר לפרטי פרטים מקרים מזעזעים שהתרחשו ברוסיה בשנים האחרונות. מקרים אשר מעלים ספק בדבר היותה של רוסיה- דמוקרטיה. הספר מאוד מעניין, לפרקים מצמרר ולפרקים מעורר תגובות זועמות. מומלץ.