גמליאל הוא ניצול שואה שהוסתר בתור ילד אצל אישה (זמרת קברט/זונה) בזמן המלחמה. בבגרותו הוא חי בארה"ב והוא חלק מחבורה מלוכדת של 5 חברים שגם הם ניצולי שואה כמוהו.
גמליאל מרגיש פליט תמידי. זוהי תוצאה של ילדות בזמן השואה. בחייו הפרטיים נחל כשלון שגורם לך לחשוב שאולי בעקבות מה שעבר הוא לא ביטא רגשות מה שגרם לאשתו להתחרפן, או שהיתה משוגעת בלי קשר (נתון לפרשנות). זה חלק מהעומק של הסיפור שגורם לך לנסות להבין את ההשפעה של החיים בשואה על המשך חייו של האדם, על תחושותיו בקשר למקומו ותפקידו בעולם. מהבחינה הזו הספר מקורי ושונה.
הקצב של הספר קצת איטי והוא גרם לי לתחושת מלנכוליה בזמן קריאתו. (אחרי הכל שואה זה הרבה יותר ממלנכוליה קלה)















