אני מודה לך שמצאת את הביקורת והדיון עליה מספיק מעניינים למתן תגובה. תודה על התרגום. מאוד נהנתי לקרוא את עבודתך.

אכן הפרופיל נוצר בשביל התגובה. אני נוהג לעתים לבצע חיפוש בגוגל על יצירות שתרגמתי ולראות אם ישנם דיונים מעניינים השווים תגובה.
כהוכחה תוכל לחפש את שמי בפייסבוק, הבחור עם הנמר זה אני.

אלכס, בין אם אתה באמת מתרגם הספר או לא, תודה על התגובה המושכלת. סליחה על הספקות, אל יש לי הרגשה שאתה/את טרול. (טרול איכותי ביותר יש לציין) הפרופיל שלך טרי וריק לחלוטין, כאילו נוצרת לצורך התגובה הזו.

קצת על התירגום של הספר: אספתי ותירגמתי את הסיפורים האלה בתחילת שנות ה-2000, כאשר למדתי באוניברסיטת חיפה. רובם תורגמו במשמרות השבת בעמדות השמירה באוניברסיטה בה עבדתי כמאבטח. ראיתי שחלק מהסיפורים תורגמו כבר אבל התירגום היה קצת מיושן וכן רציתי לעשות משהו מקורי: לאסוף את סיפורי הכלבים הקלאסיים ביותר באסופה אחת בתור זיכרון לכלבה שלי שהלכה לעולם שכולו דוגלי באותה תקופה.
אני רואה שהתייחסו כאן לסיפורו של טורגנייב מומו. מדובר באחד הסיפורים החשובים ביותר, אם לא החשוב ביותר שנכתבו ברוסית. הסיפור הזה הוא חלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים כבר יותר ממאה שנה. וכן, רוב הסיפורים טראגיים. סיפור רוסי איכותי בלי טראגדיה או לפחות מעט טעם מר כמעט ולא קיים.
הסיפור שאותו אהבתי מכל בספר הזה הוא חלומותיו של צ'אנג מאת איוואן בונין, זוכה פרס הנובל. סיפור טראגי כמובן, קשה לקריאה ומורכב מאוד. התירגום שלו היה קשה הרבה יותר משל שאר הסיפורים. אחד המכשולים בהם נתקלתי במהלך התירגום היה העובדה שבונין לקח מספר פסוקים מהתנ"ך ועיוות אותם בכוונה. הייתי צריך לחרוש את התנ"ך כדי למצוא את המקור. בסך הכל התירגום של הספר והעבודה עם העורכת לאה שניר היו חוויה מעמיקה ומרתקת.
תודה לקוראים ולמבקרים.

חגית, את האיליאדה כבר קראתי בתרגומו של אריה סתיו וגם את האודיסאה בתרגומו של טשרניחובסקי. למעשה אני מאוד אוהב את תרבות יוון ורומי. סיימתי את שבעת הטרגדיות של סופוקלס והמשכתי עם אניאס של ורגיליוס כולם בתרגומו של שלמה דיקמן. כמו כן אני מאוד אוהב מחזאות מאוחרות יותר על נושאים יוונים. לפני כמה חודשים סיימתי את 'איפיגניה בטאוריס' של גתה.
מה למדת באונ' ?

רק כעת נכנסתי לאתר, וקראתי את התגובות של כולם;
אז, ראשית לך, בוב, תודה רבה, הבנת את כוונתי....זה בהחלט לא כלב(ל)בי ולא מומלץ סיפורי כלבים טראגים.
את האיליאדה ואת הברית החדשה קראתי כחלק מלימודיי באוניברסיטה. שנים אח"כ עשיתי קורס מצויין באורנים בנושא האיליאדה ופרשנות לה מזווית שונה, המתארת את הסיבות (הטפשיות תמיד) לפרוץ מלחמה, את המניעים לחיפוש משמעות בחיים, את הכוח שיש לנשים ועוד- היה מרתק.

ולסקאוט- תודה רבה, תכף עוברת לקריאה. נדמה לי שקראתי.....

בוב תודה על התגובה הנפלאה..חייכתי כשכתבת שלמילואים אתה מחפש ספר שיכנס לכיס של הדגמ"ח.
אהבתי את ההסבר על הזיוף שבאנשים מול תכונות
של ההולכים על ארבע....
תודה

רץ, כל הכבוד. זו בהחלט משימת ענק מרשימה ומאתגרת. אני זוכר שדיברתי איתך על כך בזמנו ביחס ליצירות תרבות יוון העתיקה ובראשן האיליאדה של הומרוס.
את התנ"ך, הברית החדשה והקוראן אני מתכוון לקרוא אחרי גיל 40, ולנסות לתת פירוש, הבנה ורשמים משלי לכל אחת מהמיתולוגיות המונותאיסטיות.

בוב - אגב בזכותך אני קורא את התנ"ך במקור, בשלב זה פרקים מתוך שמואל ב. זה נותן לי מישור התייחסות בקריאת ספרים כמו מלכים -ג של ברנדס.

חני, מסכים איתך בהחלט. את מרבית הספרים שאני קורא (כ 97%) אני משאיל מהספריה. הסיבה שבחרתי דווקא בספר הזה נעוצה במילואים שהיו לי השבוע. כשמתקרב מועד המילואים אני בוחר ספר שיתאים בגודלו לכיס הצדדי של המכנס הצבאי. אסור לו להיות כבד מידי שלא יפריע לי באימונים. אני יכול להעיד שאין תרגיל ולו הסתערות אחת שהספר לא ביצע איתי. כך שברגעי המנוחה הקצרים הייתי יכול להתנתק מהמציאות אל מחוזות דמיוני על קוי המתאר שהכתיב הספר.
עברתי על המדפים, שלפתי מספר ספרים אשר חזרו בחזרה למקומם. התלבטות. זה רגע שאני מאוד אוהב בשוטטות שלי בספריה. דילמה, את מי לקחת קודם. ואז נתקלתי בספר ששכב מעל לספרים. כנראה שמישהו הוציא אותו והניח אותו באופן אקראי שלא במקומו. הכריכה נראתה לי אידיוטית לחלוטין, אבל משום מה הפכתי אותו וקראתי את הכתוב על גב הספר:

"צ´כוב, טורגנייב, קופרין, שדרין ובונין; ממיטב סופריה של רוסיה, כתבו סיפורים על כלבים. אלה כלולים בקובץ הפודל הלבן וסיפורים אחרים. אפשר שהסיבה לכתיבה זו נעוצה בעייפותם ובסלידתם מהקשר והזיוף שבחיי האדם, ואת האידיאל האנושי מצאו דווקא בקרב ההולכים על ארבע. סקרנות, נאמנות, אומץ ותמימות, הן תכונות העוברות כחוט השני בדמויות גיבורי הקובץ שלפנינו. בעט רחב תנופה, פיוטי וחכם, המערב הומור עם חמלה, חן עם מבט מושחז וביקורתי ? משוטטים ענקי הספרות הרוסית דמויות כלביות-אנושיות מכמירות לב כקשטנקה, כלבתו של הנגר, המוצאת עצמה לפתע בסביבה בלתי מוכרת, ומתנסה בחוויית גילוי מסעירה; מומו, הנאמנה והתמימה כמו אדונה גרסים, האיכר האילם, שהולכת אל מותה הצפוי; טרז´ורושקה אמיץ הלב; פיראטקה החולק עם אדונו הקברניט את מר גורלו; הפודל החכם; צ´אנג, הנגרר בעקבות בעליו עד שאול תחתיות ונגרה הנועזת שמחרפת נפשה למען גבירתה בת החמש-עשרה. תרגומו הלוקח והחינוני של אלכס בנדרסקי מיטיב להערות לעברית את רוח השפה הרוסית, ואת עושרם המרהיב של נופי רוסיה והוויתה האנושית והכלבית כאחד."

זהו, שיכנעו אותי. לקחתי.
כאדם שמגדיר עצמו אתאיסט, יש לי הרבה אמונות מוזרות לגבי העל טבעי. אחת מהן היא שאופן קבוע הספרים שאני בוחר לקרוא מפתיעים אותי בפרטים המקבילים לדילמות או סיטואציות המתרחשות בחיי העכשווים. אני מציין זאת כי היו לי במהלך המילואים האלו שיחות בעניין זה. ומה את יודעת, באחד הסיפורים של טורגנייב בספר, המשפט הפותח שואל את השאלה הבאה:

"אם העל טבעי קיים, אז הסבר לי בבקשה, בעבור איזו תכלית קיים ההגיון הבריא?" (זה לא ציטוט מדוייק. רק רוח הדברים)

בקיצור, כבר מאוחר מידי ואני מתחיל לקשקש שטויות.

שוב תודה על ההמלצה כרמליטה, סימנתי אותו ברשימת הקריאה שלי.

בובי מצחיק אבל עם שם כזה לספר בכלל לא הייתי ניגשת אליו

בוב - הספר לא כתוב בזרם התודעה, שגם אני לא מחבבת. הוא קצר, כתוב בהמון חן וקל לקריאה.

ואת סקאוט - קדימה. אכן הספר שואב השראתו מחייה של אליזבט בראונינג.

כרמליטה תודה על ההמלצה. אני נמנע מלקרוא את ורג'ניה וולף מכיוון שהיא שייכת לזרם התודעה. אני לא הצלחתי מעולם להתחבר או להבין את צורת הכתיבה הזו. השיא עבורי היה עם 'יוליסס' של ג'ימס ג'ויס. סיוט שצלחתי לאחר 3 וחצי חודשי קריאה.

כרמילטה, כבר זמן רב שאני רוצה לקרוא בעיקר בגלל שהוא מתאר את חייהם של שני המשוררים אליזבת ורוברט בראונינג.

תודה. עוד ספר נפלא המסופר מעיני כלב - פלאש / וירג'יניה וולף.

תודה רבה! ורק אחרי שרשמתי את המילה,הבנתי , שוואלה, יש לנו פה תגלית! עם קצת משחק מילים כמו שעשית המילה התאימה יופי לביקורת (:

תודה סקאוט. מקווה שתמצאי את הספר כלבלבך, סליחה כלבבך ;-)

ביקורת נהדרת! אני בטוחה שזה ספר כלבבי! בהחלט אחפש אותו! חגית- אני קראתי את "סיפורי כלבים " של ג'יימס הריוט ואני ממליצה עליו מאוד! ספר נהדר לכולם, לכאלה שאינם חובבי כלבים וכאלה שהם חובבים בפרט!
ובכלל, כל ספריו של הריוט על חיות נהדרים.

להתרשמות מעמיקה על הספר את יכולה לקרוא את הביקורת שכתבתי על הספר,היא מפרטת במדויק על מה הספר, מה התחושות שמקבלים בעת הקריאה.
http://simania.co.il/showReview.php?reviewId=97392

חגית, תודה על המחמאות. לגבי שאלתך, אני לא חושב שהספר יתאים לו. רוב הסיפורים טראגים. ברבים מהם האלימות כלפי הכלבים היא חלק מתפיסת חינוך או סתם סאדיזם והתאכזרות.
כריכת הספר מטעה במובן הזה.
דרך אגב, זה לא הספר הראשון שאני קורא שהגיבור הוא כלב או שנקודת הראות היא כלבית.
'לב כלב' של מיכאיל בולגקוב
'טימבקטו' של פול אוסטר
'הכלב היהודי' של אשר קרביץ
אף אחד מהם לא ממש עונה על מה שאת מחפשת לפי הבנתי משאלתך.
אולי 'סיפורי כלבים' של גיימס הריוט, אבל אני אמנע מהמלצה כי לא קראתיו.

והנה לכם, חתול לבן בשם בוב,
משבח ספר קריאה בנושא כלבים.
אלוף אתה!
ועכשיו ברצינות-
האם לדעתך, בוב, הספר יתאים כמתנה לנער בן 18 חובב כלבים מושבע?

רעיון מקסים. סיפורי כלבים:)