בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 23 באוקטובר, 2016
ע"י דוידי
ע"י דוידי
לא סיימתי את הספר, כך שייתכן שהוא מופלא, אבל מה שקראתי עד עמוד 100 די הספיק לי.
שלושה דברים שאני לא אוהב בספרי מתח מצאתי בספר הזה.
א. גיבורים מושלמים, מצטער לא אוהב אנשים מושלמים, גם לא פגשתי עד היום כאלה, חוץ מאישתי כמובן, גיבור הסיפור הוא מין ג'ימס בונד, רוצח מתוחכם, בוגר הרווארד בהצטיינות, כותב הספר המושלם על זירות פשע, חכם, עשיר, מבריק, קשוח, (כמעט כמוני למען האמת, חסרות לי רק ארבע התכונות הראשונות) גם יריבו הוא איש קשוח, עשוי ללא חת, בוגר אוניברסיטה, לוחם קומנדו שיודע להכין פיטות עם נוטלה נו זה טוב לסיפורים, לא למציאות.
ב. חורים בעלילה בגודל של אנטרטיקה, אוסטרליה ואנטרנטיקה ביחד, כל כך הרבה דברים לא הגיוניים קורים בעלילה הזאת, שמתחיל בארגון חשאי כל כך חשאי שאיש לא שמע עליו, שמשמש לחיסול סוכנים חשאיים שסרחו נו באמת וזאת רק ההתחלה... אני אוהב ספרי מתח מציאותיים, שכותבים לי על רצח בחוג לספרות, בזמן שאני יודע שבחוג לספרות מקסימום זורקים אטבים אחד לשני, זה ממש לא מתאים לי
ג. סטריאוטיפים, הרי ידוע שהאמריקאים הם טובים והמוסלמים הם רעים וליהודים יש אף ארוך... (סליחה טעות...) ואמנם לא קראתי עד הסוף, אבל יש לי הרגשה מוזרה שהטובים ינצחו את הרעים... (נו כמו בסוריה..)
בקיצור אני לא קורא ספרי מתח לא ריאליסטים, והספר הזה הוא כל דבר חוץ מספר מתח ריאליסטי.
אז מי שאוהב ספרי מתח, מותחים, מהירים, אלימים, עם טובים, רעים וחורים ענקים בעלילה זה בהחלט הספר בשבילכם.
ותודה לאלון דה אלפרט שהביאני עד הלום... (עכשיו אני עם הזומבים...)
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נמרוד
(לפני 8 שנים ו-9 חודשים)
אתה כל כך צודק
אני עכשיו בעמוד 366, קראתי 22 פרקים. מתוך 685 עמודים שיש לספר. הבעיה העיקרית של הספר הזה - הוא ארוך מדי!!
כל מה שציינת לגבי האמינות , הדמויות , נכון לגמרי ועדיין מצאתי אותו מהנה אבל אין לי סבלנות לצלוח עוד 319 עמודים. אני אחכה לסרט. גם ככה אני מניח שהוא הולך להציל את העולם... זה כמו לקרוא עונה שלמה של הסידרה "24" שהייתה פעם , רק במקום ג'ק באוור - סקוט מרדוק |
|
|
דוידי
(לפני 9 שנים)
אתה צודק אלון להרפות זאת תכונה טובה,
פשוט אין לי אותה, ואכן המציאות הזויה, בלתי מציאותית ולא הגיונית, אבל בדרך כלל במופרכות בשחיתות ובטיפשות של בני האדם ולא ביכולת התכנון המופלאה, האינטיליגציה והקשיחות העל אנושית.
|
|
|
דוידי
(לפני 9 שנים)
נכון אפשר למצוא אמינות בעיצוב דמות, וגם בספר הזה כמה אלמנטים בדמות הראשית הם
אמינים וחלק ממש לא אמינים, אבל כשהתמונה הכללית היא לא אמינה, זאת נראית לי עבודה או של סופר עצלן או של סופר שרוצה להתחנף לקוראים שלו, ואני פשוט לא נהנה, זה אפילו קצת מעצבן אותי.
לא הבנתי מה זה אומר שהאמינות היא אצל הסופר ולא בסיפור. |
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים)
דוידי אני מחפשת אמינות בכל ספר.
ומוצאת אותה - בספרי מתח - במקומות הזויים להפליא. נניח בעיצוב דמותו של ג'ק ריצ'ר שאם חושבים לרגע - סבירות הגיונית איננה ממעלותיו. או הארי הולה - שמזמן לא קראתי - שגם שם אי אפשר למצוא ריאליזם כלשהו. כלומר - האמינות היא כנראה יכולת של הסופר, ולא בהכרח קשורה לסיפור. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים)
אני קראתי בגבה מורמת עד בערך חצי הספר. אולי אפילו יותר.
מה שעשית, לקרוא עד עמוד מאה, זה כמו להפסיק אנטיביוטיקה באמצע כי אתה לא מאמין באנטיביוטיקה. בהחלט ייתכן שאתה ואני שונים וגם אם היית גומר את הספר עד תומו לא היית מתגבר על החלקים המופרכים שבו. מצד שני, יש משהו מאוד מרגיע בלהרפות, ולהבין שגם במציאות הריאליסטית להדהים שלנו, יש מופרכות אינהרנטית שלפעמים עולה על כל המצאה ספרותית.
|
|
|
דוידי
(לפני 9 שנים)
ניסיתי אלון... אבל די ניחשתי שזה עלול לא להיות בשבילי...
הספר אכן מותח ותיאורי האלימות גרפיים להפליא, אבל זה פשוט לא הסגנון שאני אוהב. זה נראה עמו הכנה לתסריט הוליוודי... וכבר עכשיו מחפשים איזה ישראלי שישחק את הרע..
|
|
|
דוידי
(לפני 9 שנים)
מחשבות אתה בכלל לא אוהב ספרי מתח, אז למה לקרא אותם?
|
|
|
דוידי
(לפני 9 שנים)
את צודקת יעל, אמינות היא מילה מתאימה יותר בהקשר הזה, סגנון הוא עניין אחר, וספר מתח לא חייב
להיות ריאליסטי אם כי צ'נדלר בפתיחה של המסה שלו, האמנות הפשוטה של הרצח טוען ש– "Fiction in any form has always intended to be realistic" טענה שאני דווקא לא מסכים איתה, אם כי במאמר הזה הוא יוצא בעיקר נגד ספרות המתח הקלאסית. קונן דויל, כריסטי צסטרטון וכו...
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים)
בבקשה
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים)
אני מתרשמת שאתה משתמש במלה "ראליסטי" ומתכוון ל"אמין".
אני מסכימה שלעתים סופר בונה דמויות שהאמינות מהן והלאה. ובמקרה כזה גם אני לא אוהבת את הספר. אני לא מחפשת ריאליזם בספרות מתח, אני מחפשת מתח ועניין. |
|
|
דוידי
(לפני 9 שנים)
ברור שאין ספר מתח ריאליסטי כי ספרות ריאליסטית היא אקסימורון
אבל יש הבדל מהותי בין אגטה קריסטי ורימונד צ'נדלר. קריסטי (וממשיכיהם) איננה כותבת במוצהר ספרות ריאליסטית, הרוצחים הם תמיד אנשי החברה הגבוהה, הרצח מתבצע בכפר סגור, ישנם הרבה אנשים שיש להן אנטרס לרצוח את המנוח, והבלש הוא גאון אנליטי, צ'נדלר וממשיכיו (צ'נדלר היה גם תאורטיקן של ספרות המתח וכתב מאמר קלאסי על ההבדל בין ספרות המתח האנגלית לאמריקאית) כותב על בלשים לא מוצלחים, כמו במציאות, שוטרים מושחתים ולא גאונים כמו במציאות והפשע בדרך כל ממתבצע על ידי מה לעשות פושעים רגילים. הדבר גם נובע מהמטרה השונה של הספרים, המודל של ספרות המתח האנגלית הוא חידת ההגיון האינטלקטואלית, בעוד המתח האמריקאי הקלאסי דומה יותר לספרות המוסר. כמובן שאין ספרות מתח ריאליסטית אלא יש ספרות מתח ששואפת להיות כזו וכמובן נכשלת... ברור שבתיה גור כותבת את "רצח בחוג הספרות" היא יודעת שגופות לא צצות במסדרונות של גילמן, לעומת זאת הספר "בן יחיד" של אבי גרפינקל מתאר לא רע את עולם הפשע הישראלי, עם כמה נפילות קטנות בדרך....
|
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים)
הביקורת טובה ומנומקת.
לעניות דעתי אתה מחפש את הבלתי אפשרי. ספר מתח ריאליסטי? לא חושבת שיש חיה כזאת. |
|
|
מורי
(לפני 9 שנים)
חסכת לי, ולא שבכלל התכוונתי, אבל סתמת את הגולל.
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
