ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 17 באוקטובר, 2016
ע"י פרל
ע"י פרל
הספר "צוות חשאי" (הוצאת דני ספרים, 2014) מאת בראד תור, הינו הספר ה-12 בסדרת הספרים אודות איש הקומנדו הימי של הצי האמריקני (יחידת "אריות הים") וסוכן השירות החשאי לשעבר סקוט הרוואת. תור מככב כבר שנים ברשימת רבי המכר של ה"ניו-יורק טיימס".
סקוט הרוואת הוא כאמור, כל מה שאמריקה הישנה, השמרנית והרפובליקנית אוהבת: אירי במוצאו, גבוה, חסון וכחול עיניים. "אריות הים לימדו אותו היטב. הוא עבר מנער בוסרי של רקיעות רגליים ואני-רוצה-שהכול-יקרה-עכשיו – לגבר שקול, אומד סיכונים וממוקד מטרה, המסוגל להמתין באתר מסתור קטנטן או לשכב שרוע ימים עד לרגע המתאים להכות במטרה. דבר מכל זה לא היה קל ולעתים קרובות היה ממש גרוע, אבל הוא למד להעמיד את המטרה מעל עצמו – מה שהיווה נקודת מפנה בחייו. מעולם לא היה גאה יותר מאשר ביום, שבו נהיה בסופו של דבר לארי ים בצי ארצות הברית.
במשימתו הראשונה התברר מיד מדוע המדריך שלו נהג בקשיחות שלא תיאמן בו ובחבריו לצוות. כשמצניחים אותך מאחורי קווי אויב, ונדמה שבזה אחר זה הדברים משתבשים ופריטי הציוד אינם פועלים כראוי – ידעת שעדיין תמלא את המשימה שלך. כישלון לא היה בגדר אפשרות, וכמו שאריות הים נהגו לומר, היום היחיד הקל היה אתמול" (עמוד 226).
הרוואת מסור מאוד לארצו. הוא איש פעולה וצלף מיומן אשר בשעת הצורך אף אינו חושש ליטול את עשיית הצדק לידיו. אף כי הוא בעל לשון שנונה הוא ממעט בדיבור, ולעיתים קרובות חש תסכול מסרבול הנהלים והסחבת שמאפיינים את הממשל ועל כן נוהג להתעלם מהם. הוא מועסק על ידי סוכנות ביון פרטית שבראשה עומד ריד קרלטון אשר בעברו עבד "יותר משלושה עשורים בסי-איי-איי" (עמוד 34). בראשית הספר מוביל הרוואת צוות למשימת חילוץ בן ערובה מידי פיראטים בסומליה. המשימה מסתבכת והכוח מוצא עצמו תחת אש צלפים. אולם גם תחת אש הוא אינו מאבד את קור רוחו. בעוד חברו לצוות "מרתק אותם ומונע מהם להחזיר אש, חמק הרוואת מתחת למרפסת העץ, כיוון את הנשק שלו כלפי מעלה וירה. הקליעים המהירים של התת-מקלע חדרו דרך הקרשים ופצפצו את הפיראטים לחתיכות" (עמוד 30).
כאשר גופתה המרוטשת של אחת מחמשת המועמדים לרשת את מקומו של ראש הבנק הפדרלי שנפטר זה עתה מתגלה על אי קטן בסמוך לחופי ג'ורג'יה, ועליה סימן הגולגולת והעצמות המוצלבות, נפתחת תיבת פנדורה העלולה למוטט את כלכלת ארה"ב. תפנית נוספת בעלילה מתרחשת כשמתברר כי שאר ארבעת המועמדים לתפקיד נחטפו באותו יום מבתיהם. הרוואת נקרא לדגל ומשלב כוחות עם הסוכנת הסי-איי-איי היפה לידיה ריאן, בעצמה "פעילת שטח מיומנת מאוד. אך-על-פי שהיתה רק בתחילת שנות השלושים שלה, כסר הוכיחה את עצמה בהזדמנויות רבות כנועזת, מוכשרת וקטלנית בדיוק כמו חבריה הגברים" (עמוד 14).
הספר קליל וכייפי, ומלאכת התרגום שעשתה שרה ריפין טובה למדי (היה מקום להשתמש מדי פעם במונח לועזי. כך למשל טוב יותר לו היתה מותירה את יחידת אריות הים בשמה המקורי – Navy SEALs). קל להאמין לתיאוריו של תור את ההוויה המבצעית של עולם הביון וסיכול הטרור. הרוואת הוא צעיר זועם וקר-רוח שהפנים היטב את שיעורי ה"שלוף – דרוך – תירה!" שלמד. תור מיטיב לכתוב. בספר שקראתי אודות הבלש הפרטי טראביס מק-גי נכתב: "היתרון הגדול שלי על שני בריונים שמנים-מדי אלה היה המהירות. המהירות היא הקובעת. ללא המהירות היו מכים אותי בפני, וזה משפיל ומפחיד, וגם כואב מאוד. עוד יתרון משני שהיה לי נבע כמובן מכמה וכמה שנות נסיון, שלימדו אותי לקח חשוב והוא, שהגישה הטובה ביותר היא לגרום ליריב את מירב הכאב במינימום זמן" (מתוך הספר "נפילה חופשית בארגמן" מאת ג'ון ד. מקדונלד, הוצאת זמורה ביתן, 1983, עמוד 81). אלו הם כללים נכונים ביותר, כפי שחזרו בשעתו המדריכים שלימדו אותי. ניכר כי תור הפנים לקח זה לפחות בעת שכתב פר זה. העלילה קצבית, מהירה ומותחת, וניכר כי הסופר מוסר לקוראיו פרטים רק במידה שתספיק כדי להניע את העלילה. קראתי את הספר בתוך פחות מיום. לדידי, הרוואת פשוט מושלם מדי (בדומה לגיבורים אחרים מן הז'אנר דוגמת ג'ק ריצ'ר או ג'ון קלארק). הוא גם חזק, גם חטוב, גם שרמנטי, וגם צלף מיומן. בקיצור ג'יימס בונד וגבריאל אלון קטנים עליו. מזל שתור (שוב, בדומה לצ'יילד וקלנסי) כותב לא רע בכלל, אחרת זה היה בלתי נסבל.
0 הקוראים שאהבו את הביקורת