ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שישי, 7 באוקטובר, 2016
ע"י ראיה
ע"י ראיה
לנה, בחורה בגיל 18 מתכוננת ליום בו היא תשב אל מול אנשים שיקבעו למי היא תשודך, היכן היא תגור, מה יהיה מעמדה ובעצם מה יהיה העתיד שלה. ולא, זה לא סיפור מהעולם החרדי…
לנה מתכוננת ליום שנקרא ׳יום הערכות׳, היא מתכוננת ליום הזה כבר שנים, משננת תשובות לקוניות ותבוסתניות, חסרות כל סממן של אהבה, תשוקה, אושר אמיתי ויופי - הדברים הללו אסורים בפורטלנד. אהבה היא מחלה, אהבה היא הזיה - מי שמראה זיק של הרגשות הללו - נכלא לתמיד, מוצא להורג או הגרוע מכל - מקדימים לו את ה״טיפול״ - כריתה של אחת האונות במוח שמתפקדת כחלק שמווסת את הרגשות הללו וכן מטשטש את זכרון העבר.
אלו הם החיים, אי שם בפורטלנד של המאה ה-30 לערך, חיים על פי ספר שנקרא ׳ספר הששש׳ - ספר שאמור ללמד את האנשים שם מה הם החיים הנורמטיביים ומה היא אותה מחלה נוראית שבגללה יש חומות סביב סביב, אנשי משמר שמסתובבים ועוצר החל מ21:00 - ׳אהבה׳ - מחלה מסוכנת מעין כמוהה, שנדמה לי שאין אחד בעולם הזה שלא דבק בה (אלא אם אתם פסיכופטים וגם אז זה נתון בספק) אך הנה, כאן היא הופכת לקטלנית ממש וגוררת אחריה כל כך הרבה אסונות וכשלים בחיים של כולם!
לנה היא אותה בחורה נורמטיבית שמחכה ל״טיפול״ שלה על מנת להיות מאושרת על פי אמות המידה של ספר הששש, אבל אלכס מצליח לשבש את העניינים לחלוטין. ברגע שאלכס נכנס לחייה היא מבינה שכל מה שהממשל בנה, כל החיים שהיא הכירה, כל העבר שלה וההיסטוריה המוכרת לה - הכל הבל הבלים והיא מחליטה שהיא משנה את זה.
עוד ספר אפוקליפטי, עוד זוג מאוהבים שמצליחים/לא מצליחים לגבור על הקשיים והממשל, עוד ערים הרוסות, משפחות קרועות וסיפור אהבה חזק מעין כמוהו! ואני שואלת את עצמי - האם להתחבר לספר הזה היה לי קשה ולעיתים אפילו משעמם כי אני כבר לא אותה נערה בת 16 שכל זוג מאוהב מלהיב אותה? או פשוט הרגשתי כך בשל העובדה שכבר שבעתי מספרים אפוקליפטיים שחוזרים על אותה העלילה שוב ושוב מבלי לשנות אפילו לא מוטיב הכי מינורי שיש?
כן, הספר נחמד, הסוף לא צפוי והדמות הראשית היא לא הבחורה היפייפיה ומלאת הביטחון שכולנו כה רגילים לראות ועדיין קצת מאסתי בספרים כאלה. וזאת עוד טרילוגיה!!! משמע, מחכים לי עוד שני ספרים (שלא יצאו עדיין בישראל) שהסוף שלהם כבר ידוע מראש ולמה זה מציק לי עוד יותר? כי כנראה שאני אקרא גם את השניים הבאים, כי ברגע שאדם מתחיל מצווה אומרים לו ׳גמור׳!
לסיכום, בני נוער ככל הנראה יהנו ממנו, אנשים שעברו את גיל הטיפשעשרה סביר להניח שלא יסחפו אחרי הספר בטירוף ויכריזו עליו כ׳ספר השנה׳, לשיקולכם.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
גלית
(לפני 9 שנים)
מודה ועוזבת , מכה על חטא ומתחרטת.
|
|
|
מורי
(לפני 9 שנים)
גלית, כזו התרגשות שאפילו על רווח אחרי פסיק דילגת?
|
|
|
גלית
(לפני 9 שנים)
למרות
שאני לא שוללת ספרות נוסחתית באופן מוחלט ( תמיד מקווה שאוליי פה אגלה את הניצוץ, את היחוד) את זה כניראה לא אקרא, הספיק לי והרבה יותר מזה הספר הנוראי הקודם שלה.
|
|
|
ראיה
(לפני 9 שנים)
לחלוטין!
|
|
|
מורי
(לפני 9 שנים)
ספר נוסחתי? לא בבית ספרי. עוד דיסטופיה מיותרת כנראה.
|
10 הקוראים שאהבו את הביקורת
