ביקורות ספרים על הספר הזיה - הזיה #1

מה זו אהבה? האם אלו הפרפרים בבטן שאתם מרגישים ליד מישהו חמוד שדיברתם איתו אולי פעמיים, או התשוקה לנשק מישהו? האם אלו הפנטזיות על אותו/ה בחור/ה שוב ושוב? האם זו התמכרות? לנה, נערה יתומה בעלת חיים משעממים, חברה משוגעת שהרבה יותר יפה ממנה ורצון עז להיות מאושרת. היא ביישנית וכנראה לא כזו יפה, בדיוק כמונו. כי לא כל הבנות בעלות עצמות לחיים גבוהות או עיניים בהירות, ולפעמים אנחנו גרועות בשיחות עם בנים. אני חושבת שזה די משמח לדעת שלא כל הדמויות כאלו מהממות. שהן ממוצעות. לנה נתקלת במקריות באלכס, נער בעל שיער זהוב ועיניים זהובות (כן, זהובות. לא כחולות. מי תרגם את... המשך לקרוא

ליז

***הזיה – הזיה 1*** אמ;לק: כן או לא? לא, אלא אם כן אתם קוראים אותו בשביל drinking game ולוקחים שלוק כל פעם שקורה משהו מטופש: השתכרות מהירה ומבדרת מובטחת! תקציר מגב הספר: הם אומרים שאחרי הטיפול למניעת אהבה אהיה מאושרת ובטוחה לעד. תמיד האמנתי להם. אבל עכשיו הכול השתנה. עכשיו אני מעדיפה להידבק במחלת האהבה, ולו רק לשבריר שנייה, מאשר לחיות מאה שנים בכבלים של שקר. ללנה נותרו 95 ימים עד יום הולדתה השמונה־עשר, אז תעבור את הטיפול נגד המחלה הנוראה מכול. אמא שלה חלתה בה כמה פעמים, ואחרי שאף טיפול לא עזר, שמה קץ לחייה. לנה לא מוכנה שזה יקרה גם לה. בגיל שבע־עשרה ותשעה חו... המשך לקרוא

חתול השיממון

המילה המדויקת ביותר שהצלחתי למצוא לתיאור הספר הזה היא "פרווה". הספר מתאר את ארצות הברית העתידנית (אני מניחה), בה האהבה הוגדרה כמחלה סופנית ונמצא לה מרפא, שנקרא בפשטות "הטיפול". לנה, הדמות הראשית, מחכה בכיליון עיניים לזמן בו תוכל לעבור את הטיפול שלה ולחיות שלווה ונטולת דאגות. באופן מפתיע (לא), באמצע מופיע איזה בחור וכל רעיון השלווה משתבש למסכנה הקטנה. אתחיל, כמו שאני אוהבת לעשות בזמן האחרון, בבחינת התקציר. בדרך כלל תקציר טוב הוא כזה שמשקף את הרעיון שבבסיס הספר, לעיתים נותן הצצה מזערית לעלילה, אבל לא חושף הרבה יותר מזה. הבעיה בספר הספציפי הזה מתחילה ... המשך לקרוא

White Swan

ספר נחמד... לא עפתי... המשך לקרוא

michi

לנה, בחורה בגיל 18 מתכוננת ליום בו היא תשב אל מול אנשים שיקבעו למי היא תשודך, היכן היא תגור, מה יהיה מעמדה ובעצם מה יהיה העתיד שלה. ולא, זה לא סיפור מהעולם החרדי… לנה מתכוננת ליום שנקרא ׳יום הערכות׳, היא מתכוננת ליום הזה כבר שנים, משננת תשובות לקוניות ותבוסתניות, חסרות כל סממן של אהבה, תשוקה, אושר אמיתי ויופי - הדברים הללו אסורים בפורטלנד. אהבה היא מחלה, אהבה היא הזיה - מי שמראה זיק של הרגשות הללו - נכלא לתמיד, מוצא להורג או הגרוע מכל - מקדימים לו את ה״טיפול״ - כריתה של אחת האונות במוח שמתפקדת כחלק שמווסת את הרגשות הללו וכן מטשטש את זכרון העבר. אלו הם החיי... המשך לקרוא

ראיה

"...ורומיאו ויוליה, מאת ויליאם שייקספיר." "מה הסיבה לכך?" שואל מעריך מספיר שלוש. "כי הוא יפה." "יפה?" מעריכה מספר אחת מחמיצה פנים. האוויר מלא מתח קפוא, שורקני, ואני מבינה שטעיתי טעות מרה. "בחרת במילה מעניינת. מעניינת מאוד. יכול להיות שסבל הוא דבר יפה בעינייך? אולי את נהנית מאלימות?" "לא. לא, זה לא זה. אני פשוט מתכוונת... שיש בזה משהו כל כך עצוב..." אני נאבקת, מפרפרת, עכשיו נדמה לי שאני טובעת באור הלבן ובשאגה. הקרבה. אני רוצה לומר משהו על הקרבה, אבל המילה לא יוצאת. זה היה פשוט... וואו. לעולם לא קראתי ספר של לורן אוליבר בעבר. בהחלט הייתי חייבת. קודם כל, ... המשך לקרוא

Rose Bane