ביקורת ספרותית על כעוף החול - שמעון פרס - הביוגרפיה מאת מיכאל בר זהר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 30 בספטמבר, 2016
ע"י מיכאל


זו אינה ביקורת על הספר אלו מחשבות העולות בעיקבות קריאת הספר ומידע אישי ועמדות שגיבשתי במשך שנים רבות הנוגעות באדם זה.
איני נוהג לקרוא ביוגרפיה כספר קריאה. לדעתי לא ניתן העובדות רבות הפרטים, השמות , התאריכים, הארועים מחייב קריאה אחרת. זהו ספר עבה מאד ומכיל חומרים מרובים לטעמי מרובים מידי. נכתב ביד כותב מיומן בכתיבת ביוגרפיות ומעורב מאד-לכן מחייב יתר זהירות בקריאה.
אני מוצא לנכון לעלות נושא אחד מהספר שבעיני חשיבותו רבה.
שמעון פרס כמדינאי-דיפלומט. "הצליח" להביא לארצנו מאות רבות של אישים מהחשובים שבבני זמננו ללויתו בשיבה טובה. יש לזכור שכאן לא היה רצח, לא היה נשיא מכהן שמת בעת כהונתו ולמרות זאת טרחו רבים כל כך להגיע. הילד היהודי פולני קטן שהנאצים היו ללא ספק גוזרים דינו למיתה ואיבד רבים מבני משפחתו בשואה עשה את הכמעט בילתי יאומן לא רבים כמותו בהסטוריה הצליחו להגיע למעמד כשלו כשמתחריו ברובם צברים שבעת ההיא נחשבו הרבה יותר מהעולים שהגיעו ולא משנה מאין. פרס ראה בצבא אמצעי להשגת מדיניות וכוח מגן - בן גוריון העריץ גנרלים וקרב אותם לליבו. הוא פרס היה מנכ"ל משרד הביטחון לפני גיל שלושים!!! שר בטחון ראש ממשלה ובתפקידיו לא מיהר להפעיל כוח צבאי כשחש שניתן להתמש בדרכים מדיניות זו אומנותו-בזה עשה גדולות ועשה טעויות . "המזרח התיכון החדש" שרצה בו החזון הוכח כלא מציאותי והולך ומתרחק לעינינו. למרות זאת , למרות טינה ועויינות של קבוצות גדולות בעם הצליח לשמור במידה מסויימת על הפנים השפויות של מדינת ישראל בזמנים שזו מאבדת את דרכה תחת הנהגות נוטות לפרגמטיות העוסקות בהשרדות כמטרה שהחזון אינו בהכרח נר לרגליהם. אני מתיחס בעיקר לשנים האחרונות. אם יש ביכולתי להעריך את האיש הייתי מעמיד את פועלו לנוכח מגילת העצמאות כחזון שדבק בו . בימים אלו שבכל בוקר אנשים לובשי מדים אדומים תמורת משכורת דלה ממש דוחפים לידיים עתונים מטעם. "מתנת חינם מי לא יקח?" אולי חוקי אבל בוודאי מסריח. מדינה ללא שר חוץ כשראש הממשלה המכהן "מתקשה" לחלק תפקידים ומרכז בידיו כוח שמטיל בספק את הדמוקרטיה הישראלית. קשה לי שלא לחשוב על המדינה היהודית והדמוקרטית שבן גוריון ואנשיו חתמו (בקונצנזוס רחב) חתמו על מסמך מגילת העצמאות עד היום אינו מתממש ומתרחק לכיוונים שבוודאי לא אליהם התכוונו. פרס שמר על הקו על החזון כפי שמופיע במגילה. בכך אולי ניתן במידה מסויימת להשוות ליהושע הדבק בתורת משה.
הוא לא היה איש שמח , לא הצטיין בחוש הומור, לא היה מה"חברה" לא הייתי בוחר בו כ"איש השנה" בנחמדות ואפילו חוש ההומור שלו היתה בו לא מעט מרירות ומי שהכיר ידע זאת בוודאות.וגם אם יאמר אחרת. אפילו הקישקוש שהיה איש אופטימי אלו הם "ספורי סבתא" האופטימיות היתה טקטיקה להזיז דברים - הוא לא היה איש אופטימי!!! הוא לא היה לדעתי איש שמח.ראו בזה איפוק איני משוכנע בכך. הוא חשש - אדם שמחליט להקים כור גרעיני ותעשיה צבאית ענקית גדולה על מדינה קטנה ויחסית ענייה אינו שופע אופטימיות ירידה לפרטים אמת אבל כמדינאי אין צורך בהוכחות זו גדולתו וכך ראוי שיזכר. היו לנו אנשי צבא מעולים , היו לנו ראשי ממשלה בעלי חזון אבל מדינאים ברמתו לדעתי לא היו . וקשה מאד לחשוב על כאלו שיצליחו בעתיד הנראה לעין להכנס לנעליו. אין לנו משרד חוץ כיום . יחסינו עם העולם מוזנחים באופן מחפיר. כל זמן שחי אפשר היה להזכיר שיש מישהו שמקובל כעת מי? לגבי הביוגרפיה -נכתבה בעמל רב לשיטתו של מיכאל בר זוהר טובה כשלעצמה אבל העתיד יחייב הרבה השלמות , שינויים ושיפוצים.
ביוגרפיה תכתב בעוד רק בעוד חמישים או מאה שנה זוהי בקושי טיוטא ואיני מזלזל בה. לא ניתן כעת לכתוב ביוגרפיה אמינה מוקדם מידי אבל ללא ספק בכל ביגרפיה שתכתב שמעון פרס כמדינאי מוביל דרך.
לא לשכוח את הסכמי לונדון לא לשכוח!!! פרס ראה בשמיר ובחבריו שהתנגדו בתוקף מאבדים הזדמנות גדולה אם היו מתממשים לתפיסתו היינו חיים היום במציאות טובה הרבה יותר. בפעם הראשונה שיצאתי מהארץ בעולם הוכירו והעריצו את משה דיין - זה היה בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים. כעת גם כאלו שהם אינם מתענינים בנעשה במזרח התיכון בכל זאת יחברו את ההלוויה והסקירות על האיש ופועלו יעשו כותרות חיוביות במרבית העיתונות העולמית ליום יומיים . מי נשאר לייצג אותנו בעולם בעת הזו? המדינה הולכת ומתרחקת מהאיש ומדרכו וממגילת העצמאות שלדעתי היתה מבחינתו קו מנחה-תלמידו של בן גוריון הופכת לפחות ופחות רלוונטית לרבים ביננו. בכך המפריד - הפיצול הולך ומתחזק ונרגיש בכך בעתיד עוד יותר כשיעלה צורך לקבל החלטות גורליות לעתידנו ויגיע הרגע הזה לא נוכל להתחמק ממנו ובהחלט עלול להפתיע בזמנים לא נוחים. כעת זה הזמן לפעול כל יום שעובר אינו בכרח לטובתנו.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נתן קוגן (לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
כל פעם מתגלים דברים חדשים עכשיו הוא הוציא מהדורה חדשה של הספר לא קראתי-בינתיים בתוכנית. אני לא מספיק להגיע לקרוא ביגפיות אני תקוע שנים בספרים של צרציל על מלחמת העולם השניה. בקצב הזה יקח לי עוד עשר שנים להגיע לפרס(-:
תרצה כהן צדוק (לפני 9 שנים)
אני זוכרת כמה שנאה היתה בהפגנות של הימין נגדו. אחרי שנהיה נשיא שכחו לו-כבדו אותו כנראה בגלל שהיה פחות מעורב ובגלל גילו המופלג.
אצלנו ממהרים לשנוא אנשים שלא חושבים כפי שאנחנו חושבים.
צריך לחנך לשמוע את האחרים גם כן.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 9 שנים)
בן אדם גדול. יהי זיכרו ברוך
מיכאל (לפני 9 שנים)
שפת הגוף מול מסרים מילוליים אצל פרס. פרס לא הצליח להסתיר בנושא זה. ראו מפגשים אתו היום קל לבדוק זאת ביו טיוב שפת הגוף מסגירה רגשות שונים מדברים שאומר פעמים רבות. הדבר בולט בראיונות שנתן ובמפגשים שלו עם אישים - בעיקר בולט ביחסיו עם יצחק רבין. עם שמיר וגם עם שרון.
מיכאל (לפני 9 שנים)
tuvia פרס לא התנדב לבריגדה, פרס לא היה בפלמח - כשחבריו בני גילו עשו זאת - לא תמצא אצלו דברי רהב הקשורים בצבא לא בשנים הראשונות ולא בעשורים האחרונים.
"במדינת ישראל הצבא הפך מאמצעי לגיטימי להגנה לפולחן. התהליך הזה הגיע לשיאו לאחר מלחמת ששת הימים. אם תרצה לבחון זאת ראה יחסי רבין פרס. שרון פרס ספור מורכב שיכול לשמש לעבודות דוקטורט רבות. להזכירך ששרון לא נשמע לדרג המדיני ויתר מפעם אחת - מלחמת יום הכפורים, ה"מבצע בלבנון" שהפך למלחמת לבנון הראשונה. נראה לי שיש לבדוק את מערכת היחסים בינם ביתר הקפדה.
לגבי אהבת כוח איני חולק על דעתך הקיום בארץ מבוסס על כוח השאלה אם כוח הוא צבאי או שילוב של כוחות מדיני צבאי ויכולות כלכליות לעמוד בנטל אם אתה רואה זאת במשולב נראה לי שפרס בהחלט כוחני אם תחפש "שיכרון כוח צבאי" שהיה פה הוא לא לדעתי לא היה שם.
tuvia (לפני 9 שנים)
מיכאל, פרס אהב את הצבא, העריץ את הגנרלים וכמעט שהתאפס בנוכחותו של שרון. הוא פשוט אהב כוח וידע גם איך להשתמש בו בנוסף לכך, לאחר קריאה נוספת של הביקורת הגעתי למסקנות הבאות:
א) לא קראת את הספר! אולי עילעלת בו. ניראה לי שאתה לא כל כך אוהב לקרוא , או אולי קורא בריפרוף. מהדברים שכתבת ניתן לראות שלא הבנת מה שכתוב.
ב) פרס היה בטחוניסט ממדרגה ראשונה. את מלחמת קדש הוא יצר במו ידיו והוא היה גם האיש שמכר אותה לבן גוריון יחד עם דיין.
ג) פרס עמד מאחורי בניית היכולת הגרעינית של ישראל. הוא גייס את הכספים, חתם על ההסכמים עם צרפת והמציא את מדיניות הפצצה במרתף. מבחינתי הוא ראוי לכל המחמאות על הביצוע, אבל זה לא מאיר את האיש באור של רודף שלום.
ד) הוא היה חתרן בלתי נילאה. הוא הרס או ניסה להרוס את ההשגים של אחרים כדי לתפוס את מקומם. הוא גם היה היוזם של אוסלו, שהיה אחראי על האינתיפדה השניה ורצח המוני ישראלים. רבין לעולם לא היה הולך על זה אם פרס לא היה מוליך אותו באפו ועושה לו מאחורי הגב.
ה) תקרא את הספר . מומלץ ביותר!
מיכאל (לפני 9 שנים)
ידעתי שזה יבוא! לא מוצא חן נמקו במה טעיתי? מה הם דברי ההבל?
במה אני מלהג?
חלבי (לפני 9 שנים)
הבל הבלים יכלת לחסוך מעץמך דברי הבל
מורי (לפני 9 שנים)
אתה מלהג, אוי כמה אתה מלהג.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ