ביקורת ספרותית על האם פריז בוערת? - [הוצאה מחודשת] מאת דומיניק לפייר
ספר לא משהו

---

מה משותף לאנשים האמיתיים הללו: שארל דה גול, ז'אק שבן-דלמאס, דווייט אייזנהאואר, פרנקלין ד. רוזוולט, אדולף היטלר, ארנסט המינגוויי ואלה שהופיעו בסרט: ז'אן פול בלמונדו, שארל בויה, לסלי קארון, אלן דלון, קירק דאגלס, גלן פורד, איב מונטאן, מישל פיקולי, סימון סניורה, ז'אן לואי טרינטיניאן, אורסון וולס, מישל פוגן ועוד רבים וטובים?
אלה ואלה היו שותפים בספר ושחקנים בסרט "האם פריז בוערת?" נו, ואיך היה? כמו ששיעור היסטוריה בתיכון משעשע עם מורה המנסה עלינו בדיחות קרש ואנקדוטות עבשות.
אני מודע שאני שבוי של פריז. כל מה שקשור בה מדבר אלי, בעיקר הספרות וההיסטוריה שלה. מכאן שהספר דנן היה אמור להתאים ככפפה ליד, אבל היד הזיעה, הכפפה היתה לא נוחה ולבסוף נרשמה אכזבה רבתי.
באוגוסט 1944 היטלר היה מובס. בתחילת דרכו הוא לקח את האדריכל החביב עליו ומאוחר יותר שר המלחמה שלו אלברט שפאר לטיול בפריז. היטלר סבר ששער הניצחון יפה, אבל הוא רוצה גדול יותר, ששדרות השאנז אליזה רחבות ויפות, אבל הוא רוצה ארוך ורחב יותר בברלין. פריז היתה בשבילו משאת נפש, סמל של ניצחון מוחלט של הנאציזם, של הרייך השלישי שיהיה בן אלף שנים.
4 שנים שלט היטלר בפריז, כמעט ולא פגע בה ונתן לה להמשיך לחיות, אמנם קצת יותר רעבה, מובסת ומושפלת, אבל חיה ושלמה.
הרזיסטנס הצרפתי והמפלגה הקומוניסטית סברו שכיבוש חוזר של פריז בסיוע בנות הברית יביא לסיום המלחמה. מנגד, ב-1944 החליט היטלר לשלוח את הגנרל קוטליץ להגיע לפריז ולהתחיל בהשמדתה, שלא תיפול בידי בנות הברית. אבל ב-25 באוגוסט החליט קוטליץ להפר פקודה ולא להחריב את גשרי פריז ולהותיר אדמה חרוכה. מעשה זה יביא לכניסת בנות הברית בגדול ובעיקר לכניסתו של שארל דה גול, זה שחלם שנים על תפיסת השלטון בפריז בפרט ובצרפת בכלל.
הספר מתאר את כל זאת באופן מנומנם, עמוס באנקדוטות אמיתיות ובדויות לגבי הנעשה בפריז באותם ימים גורליים. מצד אחד, דרכו של קוטליץ, הנמנע מלהרוס את העיר היפה, מנגד, דה גול המגיע במטוס כמעט נטול דלק. מצד אחד "בושים" הנלחמים על פריז ומנגד, אנשי הרזיסטנס והקומוניסטים הנלחמים באומץ ומצליחים להשיב לעצמם את סמל המלחמה כולה.
האם יש מתח באוויר? באוויר כן, בספר לא. זה סיפור אחד (ועשרות אנקדוטות) הנמתח קצת יותר מדי, מאות עמודים הנפרשים על ימים אחדים, גורליים בהחלט, אבל לא מסופרים בכישרון מוכח.
סימנתי וי ואני לא ממליץ.
ומה להמינגוויי בסיפור הזה? היה עיתונאי וניסה להוביל כוחות בהתחזות.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על האם פריז בוערת? - [הוצאה מחודשת]