זהו ספר לא פשוט על הישרדות, המסופר לקורא על ידי וולף, ותוך כדי חושף את ילדותו בפני בנו-דניאל.

אני מודה שהכניסה אליו לא ממש הצליחה להושיב אותי, אך ההמשך מעניין וירתק במיוחד את אוהבי הטבע.

הסיפור וליתר דיוק "המכתב" המשתרע על למעלה מ300 עמודים רווי בתיאורי נוף נפלאים.
(תביטו על הכריכה).

וכך זה מתחיל:

"דניאל היקר,
אדם צריך לחיות לא מעט כדי להעריך סיפור הישרדות. זה מה שתמיד אמרתי, והבטחתי שכשתהיה בוגר אספר לך את הסיפור שלי. זה לא סיפור לילדים, אבל אתה כבר לא ילד. עכשיו אתה מבוגר יותר משהייתי אני כשהלכתי לאיבוד ביערות על ההר"

חמישה ימים בקור מקפיא בלי מזון, מים או מחסה. את החלק הזה אתה יודע, ואתה גם יודע שהייתי שם עם שלוש נשים ולא כולן שרדו. מה שקרה שם למעל, דני, שינה את חיי. והסיפור הזה אחרי שתשמע אותו, ישנה גם את חייך"...

וולף טרולי, נער בן שמונה עשרה החליט לשים קץ לחיו ביום הולדתו. הוא החליט להוציא לפועל את תוכניותיו על ההר האהוב עליו. הוא טיפס אל ההר ללא ציוד, אוכל ומים כי הרי לא התכוון לרדת ממנו...

גם פה "האדם מתכנן ואלוהים צוחק"... על ההר וולף פוגש שלוש נשים שבהמשך מתברר קשורות האחת לשנייה בקשר דם.

נולה עלתה אל ההר "לחגוג" את יום נישואיה הראשון, ללא בעלה, ורצתה לפזר את אפר בעלה מעל האגם הנסתר שבהר. ברידג'ט –בתה הצטרפה לנולה, ווון הנכדה של נולה הצטרפה לשתיהן.

שלושת הנשים לא הכירו את הדרך לאגם הנסתר, ווולף נאלץ לאחר הפצרות רבות מצידן לשמש להן כמדריכן האישי.

תנאי הדרך לא היו פשוטים והרביעייה תועה. בדרכם הם פוגשים ערפל, קור, חיות לא סימפטיות, נחשים ובנוסף הצימאון והרעב הציקו להם.

וולף התייתם מאימו גלורי אליזבט טרולי בגיל ארבע. אמו נפטרה בגיל עשרים וחמש והוא גדל לצידו של פרנקי. אבא מובטל, מסומם ואלכוהוליסט.

כשמלאו לוולף שלוש עשרה, קריקט אחותו של אביו הזמינה אותם להתגורר בקליפורניה.

המעבר ממשיגן לקליפורניה לא בדיוק הטיב עם וולף, מלבד ההיכרות עם בירד שהתגורר בסמוך לבית דודתו והיה לחברו הטוב.

בירד ווולף התיידדו ובשעות הפנאי בילו על ההר. על ההר הם פגשו את הטבע במערומיו, הכירו חיות, צילמו ונהנו.

וולף החליט לכתוב את המכתב (הספר) לבנו-דניאל ולמזוג אור "לסוד" שקשור לדניאל.

זהו ספר על הישרדות, מהול בחוויות מעוררות צמרמורת, בצירוף תבליני זיכרונות הכוללים את היחסים בין וולף לשלושת הנשים.

זהו ספר בן חמישה ימים המשתרעים על גבי 346 עמודים המגוללים בתוכם: מערכות יחסים, הישרדות ועל מה וכמה האנושות מוכנה להקריב מעצמה.

סופו של הסיפור מרגש ומפתיע אך הדרך לסוף מעט חסרה. אחד החסרונות שהפריעו לי בעיקר מתרכז בדמויות הנשיות. הן הופיעו לאורך כל הספר כמטבעות שטוחות וללא עומק, למרות שהן משתנות בעקבות המסע הזה. לעומת זאת, דמותו של וולף כן נוגעת ומרגשת.

שלושת הנשים הצילו את חייו של וולף אך לא כולן חזרו הביתה...

לסיכום:
לקרוא? כן.
מומלץ? כן.

בשורה התחתונה: הסיפור הזה דומה לעוגה שנאפתה בחום נמוך בתנור, ורק בסוף היא תופחת ומקבלת את הצבע הזהוב.

לסקרנים: הסוף מפתיע ומרגש.

כמו תמיד, כאשר אני מסיימת לקרוא ספר, אני אוהבת להביט על הכריכה. לדעתי, לא חושבת שיש צילום יותר מתאים לכריכה תביטו עליה ורק לחשוב שעל ההר הזה הסתובבה רבעייה תועה ללא מים, מזון וחיות בראשית...

לי יניני

ספר שהותיר עלי רושם חזק. סיפור יפה על הקרבה וחברות. אהיה כנה ואספר שבהתחלה הוא קצת שעמם אותי וחשבתי שזה עוד ספר מסע כמו רבים שקראתי בעבר אבל לאט לאט מתבררים פרטים ומהאמצע הוא שואב והסוף כל כך מרגש, ממליצה בחום!
את הספר כותב אב לבנו. הוא מספר לו סוד ששמר עשרים שנה ולא הצליח למצוא את הזמן הנכון לספר. זהו סיפור הישרדות על הר בעקבות איבוד כיוון, מסע מטלטל של חמישה ימים בלי מזון ומים עם עוד שלוש מטיילות שפגש במקרה. סיפור שבסופו השתנו חיי האב וישתנו גם חיי בנו.
המסע החל לאחר משבר שפקד את וולף והוא החליט לשים קץ לחייו על ההר. במקרה הוא פגש שם שלו נשים, סבתא בתה ונכדתה, והחליט לעזור להן למצוא את הדרך על ההר. בסופו של דבר הן שינו את חייו והוא את חייהן.
הארבעה הלכו לאיבוד ועברו מסע קשה ומפרך, נחשים, נפילות, טיפוס, רעב, תוך סכנת חיים ממשית יומיומית ותוך הקרבה ראויה להערצה כלפי האחר/ת.
הסיפור מלא הפתעות, מלא רגש והסוף פשוט נפלא!דרושה קצת סבלנות בהתחלה אבל בהחלט שווה, ממליצה בחום!

20 שנה לאחר שניצל מטרגדיה איומה כותב וולף טרולי לבנו, דניאל.
מכתב ארוך ארוך (340 עמודים מכתב…) בו הוא מגולל את קורותיו על ההר שאליו עלה בפעם האחרונה בשביל להתאבד ו3 נשים שפגש באקראי בעצם הצילו את חייו ואף שינו לחלוטין את עולמו.

וולף מזהיר את בנו שהגילויים במכתב יותירו אותו המום ואף כואב, אך הוא לא אומר לו שהמכתב הזה הוא בדיוק מה שנחוץ בשביל להאמין באנושות, בחברות ובהקרבה שמסתבר עדיין קיימת בעולם הזה.
למשך 5 ימים בהם וולף, נולה, בריג׳דט ווון אובדים על ההר העצום הם עוברים תהפוכות, רעב, כאב נפשי ופיזי, תקוות שווא אך גם אהבה ואמונה. לאורך המכתב וולף מספר לבנו לא רק מה קרה על ההר אלא מה היא הסיבה בגינה עלה מלכתחילה לסיים את חייו בקפיצה מאותו הר שהוא כל כך אהב.
המכתב מדלג בין עבר קרוב יותר לעבר רחוק יותר - מספר לנו את קורותיו של וולף ומנקודת מבטו גם את הסובב אותו וכך בעצם יוצר את החיבור שלו לסביבה על מנת לתת לנו את כל התמונה הרחבה.

להגיד שלא אהבתי את הספר הזה אני בהחלט לא יכולה, מדובר כאן בספר טוב, תרצו או לא.
למה לא ספר נהדר או מושלם? היה חסר לי קצת בשר (חה! אולי כי אני צמחונית…?), קצת עומק לדמויות שלי והתמקדות יותר פנימה אליהן ולחייהן.
מרגיש לי שהכל קורה מאד מהר, גם אירועים שהיה צורך להתעכב עליהם יותר על מנת להעביר רגש לא היה את החיבור הזה וחבל…
עם זאת, לקראת הסוף הצלחתי להתרגש לחלוטין והסיום כתוב בצורה טובה ומספקת.

ממליצה בחום!

האמת על אבא שלך הוא ספר מתח. המתח עולה וגובר מתחילת העלילה - המוגשת לקורא כמכתב מאב לבנו. העלילה מגוללת מערכות יחסים מתפתחות וחושפת "שדים" מן העבר של כל הדמויות. מאחר שהספר רווי מתח וקשה להניח אותו מהיד, אני ממליצה עליו כמתאים להעביר זמן "אבוד" כמו - המתנה בתור, טיסה וכד' וגם כשרוצים להתנתק מהכאן והעכשיו. התרגום לא רע והשפה מאוד עכשווית. מחברת הספר "שומרת אחותי" - ג'ודי פיקו אומרת על הסםר שהוא "רכבת הרים של רגשות והרפתקאות..." היא צודקת.