ביקורת ספרותית על האמת על אבא שלך מאת לורי לנסנס
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 14 במאי, 2016
ע"י לי יניני


זהו ספר לא פשוט על הישרדות, המסופר לקורא על ידי וולף, ותוך כדי חושף את ילדותו בפני בנו-דניאל.

אני מודה שהכניסה אליו לא ממש הצליחה להושיב אותי, אך ההמשך מעניין וירתק במיוחד את אוהבי הטבע.

הסיפור וליתר דיוק "המכתב" המשתרע על למעלה מ300 עמודים רווי בתיאורי נוף נפלאים.
(תביטו על הכריכה).

וכך זה מתחיל:

"דניאל היקר,
אדם צריך לחיות לא מעט כדי להעריך סיפור הישרדות. זה מה שתמיד אמרתי, והבטחתי שכשתהיה בוגר אספר לך את הסיפור שלי. זה לא סיפור לילדים, אבל אתה כבר לא ילד. עכשיו אתה מבוגר יותר משהייתי אני כשהלכתי לאיבוד ביערות על ההר"

חמישה ימים בקור מקפיא בלי מזון, מים או מחסה. את החלק הזה אתה יודע, ואתה גם יודע שהייתי שם עם שלוש נשים ולא כולן שרדו. מה שקרה שם למעל, דני, שינה את חיי. והסיפור הזה אחרי שתשמע אותו, ישנה גם את חייך"...

וולף טרולי, נער בן שמונה עשרה החליט לשים קץ לחיו ביום הולדתו. הוא החליט להוציא לפועל את תוכניותיו על ההר האהוב עליו. הוא טיפס אל ההר ללא ציוד, אוכל ומים כי הרי לא התכוון לרדת ממנו...

גם פה "האדם מתכנן ואלוהים צוחק"... על ההר וולף פוגש שלוש נשים שבהמשך מתברר קשורות האחת לשנייה בקשר דם.

נולה עלתה אל ההר "לחגוג" את יום נישואיה הראשון, ללא בעלה, ורצתה לפזר את אפר בעלה מעל האגם הנסתר שבהר. ברידג'ט –בתה הצטרפה לנולה, ווון הנכדה של נולה הצטרפה לשתיהן.

שלושת הנשים לא הכירו את הדרך לאגם הנסתר, ווולף נאלץ לאחר הפצרות רבות מצידן לשמש להן כמדריכן האישי.

תנאי הדרך לא היו פשוטים והרביעייה תועה. בדרכם הם פוגשים ערפל, קור, חיות לא סימפטיות, נחשים ובנוסף הצימאון והרעב הציקו להם.

וולף התייתם מאימו גלורי אליזבט טרולי בגיל ארבע. אמו נפטרה בגיל עשרים וחמש והוא גדל לצידו של פרנקי. אבא מובטל, מסומם ואלכוהוליסט.

כשמלאו לוולף שלוש עשרה, קריקט אחותו של אביו הזמינה אותם להתגורר בקליפורניה.

המעבר ממשיגן לקליפורניה לא בדיוק הטיב עם וולף, מלבד ההיכרות עם בירד שהתגורר בסמוך לבית דודתו והיה לחברו הטוב.

בירד ווולף התיידדו ובשעות הפנאי בילו על ההר. על ההר הם פגשו את הטבע במערומיו, הכירו חיות, צילמו ונהנו.

וולף החליט לכתוב את המכתב (הספר) לבנו-דניאל ולמזוג אור "לסוד" שקשור לדניאל.

זהו ספר על הישרדות, מהול בחוויות מעוררות צמרמורת, בצירוף תבליני זיכרונות הכוללים את היחסים בין וולף לשלושת הנשים.

זהו ספר בן חמישה ימים המשתרעים על גבי 346 עמודים המגוללים בתוכם: מערכות יחסים, הישרדות ועל מה וכמה האנושות מוכנה להקריב מעצמה.

סופו של הסיפור מרגש ומפתיע אך הדרך לסוף מעט חסרה. אחד החסרונות שהפריעו לי בעיקר מתרכז בדמויות הנשיות. הן הופיעו לאורך כל הספר כמטבעות שטוחות וללא עומק, למרות שהן משתנות בעקבות המסע הזה. לעומת זאת, דמותו של וולף כן נוגעת ומרגשת.

שלושת הנשים הצילו את חייו של וולף אך לא כולן חזרו הביתה...

לסיכום:
לקרוא? כן.
מומלץ? כן.

בשורה התחתונה: הסיפור הזה דומה לעוגה שנאפתה בחום נמוך בתנור, ורק בסוף היא תופחת ומקבלת את הצבע הזהוב.

לסקרנים: הסוף מפתיע ומרגש.

כמו תמיד, כאשר אני מסיימת לקרוא ספר, אני אוהבת להביט על הכריכה. לדעתי, לא חושבת שיש צילום יותר מתאים לכריכה תביטו עליה ורק לחשוב שעל ההר הזה הסתובבה רבעייה תועה ללא מים, מזון וחיות בראשית...

לי יניני

14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
לי יניני (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
Live תודה אנסה
רחלי (live) (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
לי, יש פטנט יותר מוצלח, אחרי 10 אפיה בחום של 170 תפתחי את דלת התנור למשך מספר דקות ואז הורידי את החום ל 150 והנה לך עוגת גבינה משגעת שאינה צונחת או מתבקעת....
נ.ב סקירה נהדרת כרגיל...
לי יניני (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
חני למדתי מקרין גורן פטנט... והעוגת גבינה שלי צונחת פחות וגם לא מתבקעת... העבירי סכין בין דפנות התבנית לעוגה אחרי 10 דקות אפיה או אחרי שהיא כבר החלה להתייצב והכניסי מהר מהר לתנור. תנסי ותראי שהעוגה לא מתפוצצת חה חה חה
לי יניני (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
מחשבות תודה
חני (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
כן לוקח זמן עם עוגות גבינה..ולעיתים הן צונחות. צילום העטיפה אכן מזכיר לי את דרום אמריקה..
נוף מושלם ומצוייר .
לי יניני (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
חני נכון, אבל צריך סבלנות. תדמייני לך עוגת גבינה שצריכה אפייה איטית... הכניסה לא קלה תיאורי הנוף נהדרים וגם התמונה על הכריכה. התמונה על הכריכה הזכירה לי תמונה שאחין שלי צילם בדרום אמריקה... אחלה תמונה
חני (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
לי נשמע ספר שאוהב ומעניין בהחלט המסע הזה עם תאורי נוף משמימים.
לי יניני (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
מסמר עקרב... עוד לא הספקתי לפרסם וכבר הגבת. תודה רבה
מורי (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
יפה כתבת. הספר מסקרן.
מסמר עקרב (לפני 9 שנים ו-3 חודשים)
גם פה "האדם מתכנן ואלוהים צוחק"? גם אני צוחק... סקירה מצוינת.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ