ביקורת ספרותית על מלכת היופי של ירושלים מאת שרית ישי-לוי

---

אני עובר לעיתים בשכונת אוהל משה כשאני מקצר את הדרך מן השוק אל מקום העבודה, רואה את הבתים העתיקים ואת השלטים המספרים את קורותיה, את עצי התות ואת האווירה העתיקה ואומר "מה היה קורה לו הקירות יכלו לדבר". בספרה "מלכת היופי של ירושלים" מנסה שרית ישי לוי לגאול את הקירות מהאלם בו לקו לאחר שהשכונה הזדקנה ורוב תושביה עזבו:
מלכת היופי של ירושלים היא סאגה על משפחת ארמוזה, בני
הקהילה הספניולית בירושלים, מתחילת המאה העשרים והשלטון
התורכי, דרך שנות המנדט הבריטי, הקמת מדינת ישראל ועד תחילת
שנות השבעים. הספר רווי באווירה הירושלמית הישנה והטובה,
בניחוחות שעולים מן המטבחים ומצמחי התבלין ובאור הלבנה
המאיר את הפינות האפלות ביותר של המשפחה.
הביקורת שלי היא בעיקר בתחום כמה מן העובדות ההיסטוריות שלא זוכות לדיוק. אך הספר מרתק, עשיר מאוד ורווי בניחוח הלאדינו והיסמין של הבוסתן הספרדי

» ביקורות נוספות של פיסטוק
» ביקורות נוספות על מלכת היופי של ירושלים