ביקורת ספרותית על כפוי מאת יאיר רובל

---

כפוי – יאיר רובל
הוצאת ניב
315 עמודים
ספר זה הוא מסוג הספרים שקוראים באהבה רבה, שפתו עשירה והתיאורים מכניסים את הקורא פנימה, שואבים אותו ונותנים לו הרגשה שהוא נוטל חלק בעלילה, הרבה פעמים הרגשתי שאני רוצה לחבק את מיכאל ולחזק אותו.
הספר הוא ספר מתח.
מיכאל לאנסקי רווק תל-אביבי ממוצע, משמש כתב מדור הספורט בעתון "ידיעות גוש דן", להשלמת הכנסתו עובד כמאבטח בביטוח הלאומי, ברקע מסופר שניגש לבחינות הפסיכומטרי בכוונה להתחיל בלימודי הרפואה. מיכאל גר בדירה קטנטונת ברחוב המסגר, שכנו הוא בועז השמן שתמיד בא לבקש דבר מה בהשאלה, אך בהמשך מתגלה כחבר נאמן, נקודה נוספת שהועלתה מספר פעמים במהלך הסיפור הוא השעון (המזויף) כדאי לתת תשומת לב לכך.
בשעת ערב עסק מיכאל בהקלדת חומר למדור הספורט, הפריעה לו נקישה קלה על דלת הכניסה, כשפתח ראה נגד עיניו בחורה צעירה ועדינה אשר חיפשה מכר ולא מצאה את דירתו. מיכאל מזמין אותה לחכות לו בדירתו. בשיחה שניהלו השנים סיפר לה מיכאל א הרקע שלו ואילו הבחורה סיפרה שהיא "מסיימת דוקטורט בפקולטה לביולוגיה".
לאחר שהצליחה להשיג את המכר בטלפון הנייד, נפרדה ממיכאל ויצאה מדירתו.
למחרת מיכאל קבע להיפגש עם חברתו ג'ני, ג'ני מודיעה לו שהחליטה להפסיק את הקשר, למרות הפצרותיו של מיכאל הוא לא מצליח לשכנע את ג'ני לא להיפרד ממנו וכל אחד הולך לדרכו.
מיכאל נפגש עם חברו דני, חבר מתקופת השירות הצבאי, בבר באזור הנמל הישן של תל-אביב, הם מנהלים שיחת רעים מעל כוסות בירה.
לאחר מפר ימים נפגש שוב מיכאל עם דני וחברתו יעל במועדון ריקודים, באחת מפינות המועדון מזהה דני את הבחורה שלפני כמה ימים ביקרה בדירתו בחפשה אחרי מכר ותיק שגר בשכנות, הוא ניגש אליה ומפתחת לה שיחה נעימה, לאחר שמתברר להם ששניהם נמצאים ללא בני זוג הם עורכים היכרות, שמה של הבחורה יוליה, מאחר ויוליה אינה אוהבת בילויים במקום רועש כזה, מציעה למיכאל שיצאו החוצה לטיול, מיכאל מסכים וכך הם עושים, יוליה מבקשת שיספר לה קצת על עצמו, מיכאל מספר שאין לו משפחה, שהוא כעין יתום, בערך בגיל שנתיים מצאו אותו משוטט לבד בתחנת הרכבת של אודסה, השוטרים העבירו אותו לבית יתומים, בבית היתומים שהה עד לגיל שש ושם מצאו אותו שליחי חב"ד והעלו אותתו ארצה, את שמו ידע כי היה לו פתק בכיס המעיל ועליו היה רשום שמו, זה שהוא יהודי למד מכך שעל צווארו היתה שרשרת זהב עם מגן דוד שכנראה נגנבה ממנו בשל ערכה.
הקשר בין מיכאל ויוליה הולך ומתהדק עד אשר הופך לקשר זוגי. באחד הפעמים כשעלו לדירתו מצא מיכאל בתיבת הדואר מכתב, במכתב היה טקסט ג'יבריש שהורכב מאותיות לטיניות ששרבטו בעיפרון אדום, יוליה מציעה את שירותיו של ידיד שלה מומחה בתחום ההייטק לפיענוח הטקסט ואכן לאחר עבודה רבה מאומצת מתברר שהמכתב נשלח ע"י אח מבית החולים לחולי נפש "שערי ירמיהו" ובו הוא מספר שכבר יותר משנה וחצי מתנהלים כאן, במחלקה סגורה ג ניסויים קליניים על מאושפזים, מנסים איזה שהיא תרופה חדשנית המיוצרת בארצות הברית, למרות שכבר ידוע לכל המאשפזים שהתרופה גורמת נזק בלתי הפיך לנוטלים אותה הרופאים ממשיכים את הניסויים בה.
לאחר התלבטויות רבות ולאחר בירורים רבים שאת חלקם יוליה עוזרת להשיג מחליט מיכאל לאשפז את עצמו בבית החולים "שערי ירמיהו" כדי לבדוק את הסיפור מבפנים, לחשוף את האמת ולצאת במאמר גדול בעיתון. לפני הכל הוא מברר את ההשלכות על כך שאם הוא מתאשפז מרצון הוא יוכל גם להשתחרר כשירצה.
מיכאל מצליח להתאשפז, בערב היום השני יוליה חברתו באה לבקר והוא מספר לה שיומיים קשים ונטילת אין ספור של כדורים הספיקו לו להבין את מה שרצה להבין ויותר מכך הוא לא יוכל להשיג ומחליט שמספיק לו. כשהוא חוזר לחלקה הוא מודיע לאחות שברצונו להתחיל בתהליך השחרור, הדבר אינו פשוט, גם למחרת הרופאים לא משתפים פעולה אלא להפך אומרים שמצבו מחמיר ומוסיפים לו תרופות שאותן הוא מסרב לבלוע, הפתרון לכך הוא קשירה והזרקת התרופות לגוף אשר גורמות לו לישון שעות מרובות ולאבד את הקשר עם המציאות.
הקשר עם יוליה ניתק, מיכאל אינו יכול להשיג אותה בשום אופן. אל התמונה נכנס בפתאומיות רופא, פסיכולוג בכיר מארה"ב שיש לו קשרי עבודה עם צוות בית החולים, מיכאל מבקש להתקבל לשיחה אצל הרופא מארה"ב ונענה בחיוב, הרבה הבטחות ניתנות אך מעשים אין.
כשהגיע הזמן מיכאל משתחרר מבית החולים ועובר להתגורר בהוסטל משקם, כמובן בפיקוח רופא ובהתניה לקבלת התרופות. לאחר שנודע לו שעו"ד שאת שירותיו שכר בזמן אשפוזו נעלם ואיתו נעלם כל כספו שהיה מופקד בבנק, מחפש מיכאל איזה שהיא עבודה אותה יוכל לבצע ולהתקיים אחרת יוחזר לבית החולים, לא כל עבודה מתאימה לו עקב מצבו הגופני והנפשי ומוצא עבודה בשטיפת כלים בלילות.
מיכאל מבין שרק הוא יוכל לעזור לעצמו ומחליט לקחת את גורלו בידיו, ההחלטות שלקח אכן העלו אותו על הדרך הנכונה, איך/או מה עשה עליכם לקרוא את הספר כי זה הוא החלק המעניין והמותח ביותר.
אצטט משפט מגב הספר "בזמן שמיכאל מאבד בקלות בלתי-נסבלת את כל שהיה לו, מרוויח הקורא רומן מתח עוצר נשימה זה – תובנות על החיים, על אחריות, על חולשה ועל אומץ".
זהו ספרו השלישי של יאיר רובל. ספריו הקודמים: "תכירו, אדם דפו" ו"מוסד – רשימה 14"
ממליצה בחום על קריאת ספר מרתק זה.
סוניה קטלן – יוני 2016

» ביקורות נוספות של סנונית
» ביקורות נוספות על כפוי