ביקורת ספרותית על סִיאָה הילדה מאפריקה - מחודש - ילדי העמים # מאת אסטריד לינדגרן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 7 ביולי, 2016
ע"י חמדת


כחלק מסדרת הכרת חייהם של "ילדי העולם" שיצאה ב 1956 "כמו "איפה אלה קארי",ו"מה קרה לנוריקו -סאן" שאותה צילמה אנה ריבקין בריק ,ולצילומיה היפים נלוו טקסטים נהדרים של הסופרת אסטריד לינדברן {"בליבי בת גרב"}שאותם תרגמה לעברית לאה גולדברג ,יצא ספר שהצלמת והכותבת רצו להראות גם את "פניה"של אפריקה ,וכך יצא הספר "סיאה הילדה מאפריקה". בחודשים האחרונים יצאה סדרת הספרים מחודשת בעקבות צילומיה של הבמאית דורית שרגל שרצתה לגלות מה קורה כיום עם גיבורי ילדותה האלה. המסע האחרון היה לאפריקה לאתר את אותה הילדה "סיאה".ואכן היא אותרה. אולם מסתבר שבין עלילת הספר שנכתבה ב-1956 לבין המציאות האמיתית של אז היה פער גדול. לילדה ששמה האמיתי היה מלקיה שמחליטה למרות איסורי הוריה לא ללכת לכפר השכן לחגיגות הצ'ף ,מלקיה/סיאה החליטה להמרות את פיהם ויותר מכך אחיה הגדול שהחליט אף הוא לצאת למסע חגיגות הכפר השכן ומתעלם ממנה .לקורא הנה סיפור פשוט של תיאורי הווי,מסורת ומנהגי חברה של כפר טיפוסי באפריקה שדרכו אפשר היה להכיר את הילד/ה מהיבשת הזאת. שרגל מציינת בסרטה כי לא כל העובדות בטקסט היו מציאותיות ,כמו שלאביה של סיאה היו עוד חמש נשים. הערכה שלי שהן הצלמת והכותבת שבאו מערכי העולם "המערבי" ראו במנהגים הללו לא ראויים לציון מבחינה מוסרית בפני קהל קוראים ילדים ברחבי העולם.

סיאה שבשמה האמיתי הוא מלקיה הנה כיום אשה יפה באמצע שנות חייה שסיימה ללמוד לימודים גבוהים במדינתה -טנזניה כנראה בהשראת אביה וכיום הנה רופאה שחוקרת את נושא האיידס במדינתה . בעלילה "החצי בדיונית"של הספר הישן מול המציאות של היום אני רואה בכך התלכדות של תכונות אופייה של הילדה סיאה/מלקיה שלא ללכת בזרם החברתי והמסורתי כבר שהייתה ילדה וכמובן לראות בה אישיות פמיניסטית של תוצר החברה באפריקה כנגד כל הסיכויים.

גם בספר הישן וגם במהדורה החדשה נפתח הספר בצילום רוחבי על שתי דפים שבו נראה הר הקליימנג'רו ופסגתו המושלגת והמושלמת למראה,ולמרגלותיו ניצב הכפר כמו חגב קטן מולו .הצילום הזה פשוט מפעים ומרגש.

ובלי קשר ועם קשר אסוציאטיבי נזכרתי בספרו של המינגויי שאהב לצאת למסעות צייד באפריקה באותה שנה ועל חוויות הצייד הללו הוא כתב בספרו "הגבעות הירוקות של אפריקה", אני זוכרת גם מהספר הזה צילומים של הסופר שיושב ליד גוויית אריה וחיות אחרות אחרי שצד אותם.

אם אני חוזרת לספר של סיאה /מלקיה המוצגת ע"י הבמאית כ"מראה" של יבשת אפריקה כיום, הרי שצילום הר הקליימנג'רו ופסגתו המושלגת והמושלמת מרגשת גם כיום כשפותחים את הספר במהדורה המחודשת שלו.

ספר של זיכרון ילדות 1956 מול מציאויות של 2016.
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ