ביקורת ספרותית על היד שמאכילה אותך - כתר מתח # מאת א' ג' ריץ'
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 29 ביוני, 2016
ע"י לי יניני


"האהבה עיוורת והאוהבים אינם רואים את מעשי הטירוף המבדחים שהם עצמם עושים".
ויליהם שייקספיר

לא לחינם כתבתי את המשפט הנ"ל. מי שקרא את הספר הבין, מי שעוד לא קרא כשיקרא יבין...

העלילה מתחילה בשאלות של כן ולא, והן מהוות חלק מתיזת המאסטר בפסיכולוגיה פורנזית של מורגן.

מורגן מתגוררת בברוקלין עם בן זוגה-בנט ושלושה כלבים: כלבה פירנאית גדולה, ושני כלבי פיטבול מעורבים וצמאים לאהבה ששהו אצלה באמנה.

הכלבים היוו סיבה לחיכוכים הרבים בינה לבין בנט. בנט לא אהב את הכלבים. הוא דרך על צעצועיהם ותיעב את השערות על בגדיו.

באחד הימים כשמורגן שבה הביתה היא מגלה מחזה מזעזע...בנט שכב על רצפת חדר השינה, עם פצעי נקב וריטוש, כשגופתו משוסעת ושלושת הכלבים מכוסים בדמו.

היות וכלבים מסוגלים להבחין בין התנהגויות, האם הם הרגישו שבנט לא אוהב אותם, והם אלה ששיסעו את גופתו? האומנם?

אני מודה שהתיאור של החלק הזה של העלילה קצת עורר בי בחילה... תיאור טוב אך קשה לבעלי קיבה רגישה.

מורגן הכירה את בנט במסגרת לימודיה בעת מחקרה לתיזה בפסיכולוגיה פורנזית, המקפלת לתוכה תיאוריה על נשים שנפלו קורבן לציידים ברשת האינטרנט.

בסוף הפרק הראשון מורגן נשאלת על ידי הפסיכולוגית שלה: "מדוע בחרת ללמוד ויקטימולוגיה?*" מורגן ענתה: "אני חושבת שהנושא בחר בי..."

לאחר הסצנה המזעזעת שתיארתי לעיל, מורגן מנסה לאתר את הוריו של בנט כדי לבשר להם את בשורת איוב, אך זה לא כל כך פשוט... מכאן והלאה מתחיל המסע של מורגן... תיבת פנדורה נפתחת והשקרים של בנט מבצבצים כתולעים מתוך תפוח עץ רקוב... האם היא מוכנה למסע הזה? לא בטוח...

המידע הראשוני שמתגלה לה הוא, שבנט מסר לה כתובת מזויפת של הוריו... מכאן האורות האדומים נדלקים. מה בנט הסתיר? משפחה? אישה? הסתבכות עם החוק? על מי היא מתאבלת בכלל? (עמוד 46). בהמשך .. תעלומה ! מתברר, שכל מה שבנט סיפר על חייו היו שקר, לרבות כך שאפילו היה מאורס לנשים נוספות.

לבנט היו את כל האותות של סוציופת: משקר, מתנצל, הכלל אינו חל עליו, מאמין בכל מה שהוא אומר ושונא חיות... בנט אכל בלילה ובבוקר לא זכר. הוא התעלס עם מורגן ולא זכר. הוא הדגיש בספריו משפטים מסוימים... לדוגמא: "גבר נהנה מהאושר שהוא חש ואישה נהנית מן האושר שהיא מעניקה... התענוג של האחד הוא לספק את תשוקותיו וזה של האחר הוא מעל לכול לעורר אותן". (עמוד 63) ... הזוי, למה שאדם "נורמאלי" ידגיש משפט כזה בספר?

בנט כפה על מורגן לסיים קינוח שהוזמן, ולאחר מכן נתן לה חצאית עור במתנה שהייתה קטנה במידה אחת. למה? בכל תקופת החברות הוא המשיך להתחמק מלפגוש את אחיה, בתירוצים שונים ומשונים.

מסקנה: איש תימהוני וסוציופת!

האומנם מורגן הייתה ויקטימולוגית שהפכה בעצמה לקורבן???

לעזרתה של מורגן מצטרף אחיה, והוא מגייס עבורה את חברו, עו"ד לורנס מקנזי שהתמחה בהגנה על זכויות בעלי חיים... אני התאהבתי בו... (אגב, חבל שבארץ אין כזו משרה).

ברור לכם שהכלבים של מורגן הוכרזו כמסוכנים, והוכלאו מאחורי סורגים, לאחר שגופתו של בנט שוסעה. לצערי ולצערה של מורגן, מתוך שלושת הכלבים נותרו רק שניים. (השלישי נורה על ידי המשטרה כשהוזנקה לזירת האירוע).

מורגן ואחיה סטיבן גדלו בבית עם אב שמרן ועקשן בתקופה שהאב לא היה במאניה, ולעומת זאת בהתקפותיו הוא היה פתיין, הרפתקן וכריזמטי. האם, הייתה ביתם של מהגרים מאוקלהומה. במהלך ההיריון הגינקולוגית המליצה לה לא לקיים יחסי מין, כשביקשה לממש את המלצת הד"ר, הבעל בתגובה שכב עם האחיינית בת השש עשרה.

מורגן שאלה את עצמה "נשים נקמו בבעליהן על מעשים פחותים מזה. מדוע לא חצתה אימי את הקו האדום?" באמת שאלה טובה... גם אני שאלתי, ושואלת כל אישה שלא מתייחסים אליה בכבוד הראוי כאדם אל אדם!

עם ילדות כזו, לא פלא שמורגן החליטה לעסוק בוויקטימולוגיה והופכת ל"קורבן".

כל העלילה מסופרת על ידי מורגן שלדמותה מסתפחות דמויות נוספות, מגוונות ומרתקות.

אוהבי הכלבים ימצאו בספר הזה אהבה ענקית לידידו הטוב של האדם. כבעלת כלב בעצמי התאהבתי במורגן ובמקנזי. אהבתי את דבריו של עו"ד מקנזי למורגן עמוד 174: "לעניות דעתי, אנחנו חייבם לכלבים שלנו את הטוב ביותר שיש ביכולתנו להעניק להם, וכשחייהם לא טובים מספיק אנחנו משחררים אותם באהבה. אני לא מתיימר לומר שקל לקבוע מתי הזמן הזה מגיע-הזמן שבו החיים שלהם כבר לא טובים מספיק". מעת לעת, ביני לבין עצמי, גם אני חושבת על הרגע הזה כשאצטרך להחליט לגבי הכלב שלי.

בשורה התחתונה, ספר מתח טוב עם כתיבה קולחת, מיוחדת רוויה באהבה וחמלה לכלבים.

סיימתי את הספר כשלואיס (הכלב שלי) יושב על ברכיי, עם דמעה זוחלת על הלחי, כשידי מלטפת את ראשו של ה"לואיס" שלי.

"אפשר לשקר לחלק מהאנשים כל הזמן, אפשר לשקר לכל האנשים חלק מהזמן, אבל אי אפשר לשקר לכולם כל הזמן" (אברהם לינקולן)

מומלץ ומומלץ במיוחד לאוהבי המילה הכתובה עם אהבה לכלבים.

לי יניני
*(ויקטימולוגיה היא ענף בקרימינולוגיה העוסק בקורבנות של פשעים, בסיבות להיותם של אנשים מסוימים קורבנות, בנטיות, התנהגויות ומעשים הגורמים לאנשים להפוך לקורבנות, במידת אשמתו האפשרית של הקורבן במעשה הפשע, ובמערכת היחסים בינו לבין הפושע ולמערכות המשפט והחברה. מתוך ויקיפדיה)
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
לי יניני (לפני שנה ו-11 חודשים)
אוקי תודה
אוקי (אורית) (לפני שנה ו-11 חודשים)
תמונה מקסימה. תתחדשי :)
לי יניני (לפני שנה ו-11 חודשים)
בלש טיפש - תהנה
בלש מבולש (לפני שנה ו-11 חודשים)
ביקורת מעניינת בהחלט אחפש את הספר אחרי שאסיים את פגרת הבחינות ואת פגרת המתח שעושה.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ