ביקורת ספרותית על השעה לילה מאת לודמילה פטרושבסקיה
ספר מעולה

---

השעה לילה,

בחרתי להאזין לספר. זהו ספר לא קל להאזנה, ולקח לי כמעט חצי ספר להיכנס אליו ולהתחבר לאווירה ולדמויות.
תחת המשטר הקומוניסטי ברוסיה , מסתבר שהחיים אינם דבש. אנה משוררת החיה בדלות בדירה קומונלית, ומגדלת בה את נכדה, אמה ומסייעת גם לילדיה הבוגרים. בנה האלכוהליסט, ובתה אשר נכנסת להריון שוב ושוב מבעלה וגברים אחרים.

הספר מסופר כמונולוג של אנה המשוררת, אשר בו היא פותחת את ליבה ומספרת את מצוקותיה, נעוריה, המשולבים מעט בהומור פרוזאי. קיימת בה אהבה חייתית כלפי נכדה ואמה, וילדיה (בנה ובתה, לשניהם יחסה שונה זה מזה). עוני, הדוחק, הלכלוך מתוארים ללא כחל ושרק, הקרביים מתהפכים. אבל אז מגיע אגרוף כפול לבטן, כאשר הילדים מבקשים את עזרתה של האם המשוררת. האגרוף הראשון, מגיע ביחסה של האם לילדים. האגרוף השני מגיע מהילדים, אתה שואל את עצמך, כיצד הם יכולים לבקש סיוע ממי שאין?

היופי בעלילה, כל פעם חושבים כי לא ניתן לרדת יותר נמוך מהעוני הקיים, וכל פעם "ההפתעות" צצות מחדש. אנה הגיבורה מעוררת הערצה, ביחסה לסביבה למשפחתה.

העלילה שזורה במשפטי מחץ של הסופרת, כלפי הזקנה, הילדות , ההורות ובכלל.
בסיום העלילה הרגשתי, כאילו קבלתי אגרוף נוסף בבטן.

נהניתי מאוד למרות הקושי, הדכדוך והייאוש הקיים בעלילה.

» ביקורות נוספות של צילה
» ביקורות נוספות על השעה לילה